בשולי החדשות הופיעה היום ידיעה שאני מניח שלא רבים התעכבו עליה, אבל היא משמעותית ויתכן שמסמנת, סוף סוף, מפנה בגישה הצה"לית ביחס לנושא האזרחי בעזה - אל"מ אלעד גורן מונה לתפקיד ראש המאמץ ההומניטארי-אזרחי ברצועת עזה ביחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים ויועלה לדרגת תת אלוף.

לאלו שפחות מכירים את המערכת הצבאית, אקדים ואומר שמדובר בתפקיד חדש לחלוטין שנפתח כחלק מהמלחמה לטובתו הוקצה תקן חדש של קצין בכיר (תא"ל) ועניינו תכלול ומימוש המאמץ ההומניטארי ברצועת עזה בתיאום עם הקהילה הבינ"ל ותוך שמירה על האינטרסים הישראלים.

"היא עושה טעות, אבל אין לי שליטה עליה": ראש הממשלה נתניהו בביקורת קשה כלפי מירי רגב
צוות המו"מ לעסקת חטופים נחת בדוחא: לאמריקאים "פיתרון יצירתי" בשרוול

המשמעות - צה"ל מכיר בעובדות הבאות:

  • לראשונה במלחמה צה"ל מחליט לעסוק בנושא האזרחי-הומניטארי ברצועה ולא להתעלם ממנו (עד כה צה"ל עסק בהכנסת הסיוע לעזה ותו לא).
  • צה"ל מודה שלצד המאמץ הצבאי בעזה ראוי שיתקיימו במקביל מאמצים נוספים שאינם רק  באש ובראשם נושא הסיוע ההומניטארי לרצועה ומאפייני הטיפול בו.
  • הנושא האזרחי-הומניטארי ברצועה חשוב מספיק בכדי שיוקצה לו תפקיד חדש של מעין פרוייקטור ממוקד משימה, בדרגה בכירה המקבילה לזו של מפקד אוגדה. גוף מתאם פעולות הממשלה בשטחים שנטען בתחילה שיש לו שלל משימות ואינו פנוי לעסוק בנושא - החליט שיש מקום ושזה מספיק חשוב לעסוק גם בנושא זה.
  • יש בכוונת צה"ל לתכלל את המאמץ ההומניטארי ברצועה ולעסוק במימושו תוך תיאום וסנכרון על הקהילה הבינ"ל וווידוא שהאינטרסים הישראלים נשמרים. 

על זה נאמר - בוקר טוב וישר כוח - אכן הגיע הזמן שצה"ל יתחיל להקדיש תשומת לב מלאה לנושא האזרחי ברצועה וייקח אחריות על נושא הסיוע ההומניטארי, ונקווה שזה לא מעט מדי ומאוחר מדי.

פעילות כוחות סיירת חרוב בטול כרם (צילום :דובר צה"ל)

ברור כי, בעולם של היום המבוסס על תפיסת המציאות ולא  על העובדות עצמן, גם אם חמאס יוכה צבאית שוק על ירך ולא יישארו יותר ממאה חמושים ברצועה, עדיין  - הישארותו של סינוואר בחיים ויציאתו אל האוכלוסייה העזתית כשהוא בריא ושלם ועם חסינות מפני סיכול וכשהוא מנהל מסע רכוב  בכל חלקי הרצועה, בדגש למחסות  ההומניטאריים, מסמן וי בידיו כשהמון עזתי רודף אחרי השיירה ומריע לו, וכשכתבי אלג'זירה משדרים את התמונות לכל העולם, תיחשב בעיני רבים לניצחונו במלחמה והוא לגיבור פלסטיני ש"קיבל החלטה אמיצה ושרד את כוחות האדיר של צה"ל". 

ככה זה בעולם של היום. המציאות האמיתית לא ממש משנה והרוב נעוץ בתדמיות - המוני המבנים ההרוסים והתשתיות המושמדות שיצולמו גם הן ברקע לשיירה החולפת, לא ישנו כהוא זה למישהו ולא יגררו הטחת האשמות בסינוואר ובמלוויו, אלא בנוהל של הפוך על הפוך ישמשו כלי להוכיח את עמידתו האיתנה של זה האחרון – הן האישית והן ככוח שולט ברצועה גם לאחר שספג את נחת זרועה של ישראל.  

אם אני זוכר נכון, כבר בחודש פברואר האחרון, לאחר נסיגת כוחות צה"ל מהרצועה להפוגה ארוכה יחסית, טענתי בכתב (בטורים שהתפרסמו) ובקול באמצעי התקשורת, כי ניצחון על חמאס לא יהיה תוצר של הכרעה צבאית, כי אם דווקא של הכרעת שלטונו האזרחי, וכי יש לפעול לאלתר בנושא.

הצגתי את חוסר ההלימה לפיו צה"ל סופר מטרות צבאיות ועסוק בפירוק והשמדה של חטיבות, גדודים, פעילים מפקדים ומצבורי אמל"ח, בעוד שחמאס סופר אספקה במחסנים ואת היכולת של הועדות האזרחיות שלו להוסיף ולהיות בקשר עם תושבי הרצועה תוך מניעה מכל גורם זר שאינו חמאס ליטול סמכויות אלו מידיו.

אבל זה לא מספיק - "המנצח" צריך שיהיה לו רגל נוספת - לאן לחזור ולשם מה. כאן בדיוק נכנס מרכיב השלטון האזרחי שלו. הניצחון יהיה ברור, לשיטתו, אם יצליח להישאר "על כסאו" כשליט הרצועה.

ההיגיון הזה זכה לביטוי מוחשי בשטח - אנשיו בחרו שלא להתעמת ישירות עם כוחותינו ונמנעו עד כמה שיכלו מלהיראות על פני השטח ומקרבות פנים מול פנים מתוך הבנת הנחיתות ומתוך רצון לשמר מרכיב כוח כלשהו, והארגון העניק משקל רב יותר לרובד האזרחי - בקשר השוטף עם האזרחים, בחלוקת הסיוע ההומניטארי ובשימוש במוסדות השלטון ברצועה בכדי לתקשר עם העולם (דוגמת הדיווחים השקריים של משרד הבריאות הפלסטיני בעזה שנמשכים עד ימינו אלה).

בפועל, אגב, נעשו מספר ניסיונות ישראלים, שלא זכו לחשיפה מרובה, לבסס שלטון אזרחי חלופי לחמאס באמצעות גורמי המודיעין של הרש"פ ובאמצעות חמולות מקומיות ברצועה (חמולת דוע'מוש כדוגמה) אולם אלו לא צלחו מסיבות שונות, בעיקר לנוכח מהירות התגובה של חמאס ושליטתו בשטח שגדעה באלימות רבה את הניסיונות הללו. 

נכון לנקודת הזמן הזו, באם ישראל תחתום על עסקה, זו ככל הנראה תהיה תמונת המצב, ונשאלת השאלה מה אפשר לעשות כדי לשנותה. מתברר שדווקא לא מעט. כאמור, "ניצחונו" לכאורה של סינוואר יכול להתממש רק כאשר הוא וחמאס עדיין שליטי הרצועה. חזרתו כ"מנהיג" תתאפשר רק אם זרועות השלטון החמאסי יישארו על כנן, כשסינוואר הוא השולט בהן.

יחיא סינוואר (צילום: רויטרס)
יחיא סינוואר (צילום: רויטרס)

אם סינוואר יגיח כאשר גורם אחר שולט בשטח והוא אינו רלבנטי עוד מבחינה שלטונית בעזה, הרי שאין מדובר עוד ב"ניצחון", ולכל הפחות מדובר בניצחון פירוס עבורו. לפיכך, על מדינת ישראל להגדיר לאלתר את המאמץ נגד שלטונו האזרחי של חמאס כראשון בסדר העדיפויות לתקופה הקרובה, ולהתחיל לפעול בכיוון כשהרגל במלואה על דוושת הגז.

מה זה אומר לפעול?

  • הפקעה מיידית חלוקת הסיוע ההומניטארי לאוכלוסייה העזתית מידי חמאס - זהו מרכיב קריטי בטביעת רגלו השלטונית, בשימור הלגיטימציה שלו ותדמיתו כריבון בעיני האוכלוסייה וכבסיס למציאות בעזה ביום שאחרי המלחמה. במידה שצה"ל לא מעוניין לרחת אחריות על הנושא (למרות שהוא מסוגל) משיקולים כאלה ואחרים שחלקם הגדול אינו צבאי, יש לבחון מול ארה"ב העסקה של חברות אבטחה אמריקניות בתשלום שיש ביכולתן לקחת אחריות על המשימה ולהתייצב בשטח כגורם כוח בינ"ל אזרחי חוץ ממשלי. מספיק התמהמהנו ודישדשנו בנושא (עד כי ראוי שייחקר גם הוא בוועדת חקירה לניהול המלחמה הזו). 

הידיעה הטרייה על יצירת תפקיד בכיר חדש במתפ"ש שייעודו הוא הנושא ההומניטארי ברצועה, מלמדת, אולי, שבכוונת צה"ל להתמקד בנושא ולתעדפו, וכולי תקווה שכך אכן יהיה. 

  • הוצאת אונר"א מהרצועה באופן הדרגתי והכנסת גורם הומניטארי אחר שאינו מזוהה עם חמאס ושלו חובת דיווח לארה"ב ולישראל דוגמת USAID וארגונים דומים.
  • גיוס, בסיוע ארה"ב, של מומחים בינ"ל לעניינים מוניציפליים ולטיפול באוכלוסייה, שיפעלו תחת אבטחה של חברות אבטחה פרטיות אמריקניות ואחרות בצפון הרצועה (צפונית למסדרון נצרים) . המשימה: להקים מחדש עיריות ומוסדות ארגוניים שתפקידם להעניק שירות לאוכלוסייה העזתית. אלו יכולים להגיע גם ממדינות המפרץ וממדינות האזור הערביות.
  • ניסיון ליצירת שגרת יום אזרחית בצפון הרצועה בדמות מסגרות חינוך (חלקן מאולתרות וזמניות) עבור הילדים, הפעם בשליטה מלאה על התכנים המועברים בהן. 
  • הפסקת הדיווחים השקרים והמוטים של גורמי שלטון ברצועה  בדגש למשרד הבריאות בעזה הכפוף לחמאס, המשפיעים מאוד על דעת הקהל הבינ"ל. שילוב מומחי בריאות חיצוניים (בינ"ל?) שיתכללו את תמונת המצב האזרחית ברצועה בצורה מעט יותר אמינה. 
  • במידה שלא מסתמנת כל הצלחה בסעיפים הקודמים והיות שמדובר במאמץ קריטי שיוביל להכרעת חמאס ורעיון חמאס, על מדינת ישראל יהיה לשקול ממשל צבאי זמני ברצועה עד להעברה מסודרת לידי הגורם השלטוני שיתפוס את המקום בהמשך ובתיאום מלא עם ארה"ב.

בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם)
בנימין נתניהו (צילום: מרק ישראל סלם)

לקיחת השלטון ברצועה מידי חמאס צפוי להגביר מאוד את הלחץ של חמאס לסיים את המלחמה לעלות אל פני הקרקע ולנסות למנוע זאת, ויתכן, באורח פרדוקסלי, שיזרז עסקה. חיכוך עם האוכלוסייה העזתית צפוי ליצור מודיעין וצפוי בתהליך מדורג להקטין את הלגיטימציה והתמיכה לה זוכה חמאס ברצועה.

כולי תקווה שהתפקיד והמינוי החדשים אכן מבטאים זאת, ומעתה והלאה נראה מאמצים רבים ואינטנסיביים של צה"ל לפגוע בכוחו וביכולותיו השלטוניות של חמאס (לעיתים בתעדוף על אלו הצבאיות), כחלק מההבנה שזהו מרכיב חיוני מאוד בסידור המציאות ביום שאחרי ואמצעי לפגוע באופן מהותי בתמונת הניצחון שמבקש סינוואר להשיג לעצמו.

סא"ל במיל' עמית יגור, לשעבר סגן ראש הזירה הפלסטינית באגף התכנון בצה"ל ובכיר במודיעין זרוע הים