למשא ומתן מול ארגוני טרור יש מתודולוגיה מובנית וידועה המורכבת משלבים העוברים דרך איסוף ומודיעין למו"מ על המחבלים (אידיאולוגיה, דרישות, מצבם, "קווים אדומים") הכנת צוות המשא ומתן (עם מומחים מדיסציפלינות שונות) גיבוש האסטרטגיה, "גמישות מול נחישות", קביעת גבולות ברורים תוך גמישות, השגת התחייבויות, הערכות מצב, סיכון ותרחישי חרום, תיווך צד שלישי "נטרלי" ועוד .
כחלק מהאסטרטגיה הנושאים ונותנים משתמשים בכלים שונים ובכללם הישגים צבאיים בשטח, לוחמה פסיכולוגית ועוד. המו"מ הנוכחי הזה, הוא בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לסינוואר' אך בתפיסה האיראנית, הוא בין ציר ההתנגדות בהובלת איראן לנתניהו, או לפחות שותפים לו. כך אנו למדים מדברי בכירי המשטר וחיזבאללה המייצרים משוואה בין עוצמת תגובתם להתקדמות המשא ומתן כאשר המשימה היא הפסקת המלחמה, שימור שלטון חמאס, ושיקומו. זהו רצונו של סינוואר וזהו רצון האיראנים.
הוא מאותרג: יוסי יהושע חושף את המוסר הכפול של הרמטכ"ל
סמוטריץ' חשף בשידור: יש מחדל גדול יותר מהשבת השחורה והוא קורה עכשיו
התנהלות "בנו של חמינאי", כמו שהוגדר סינוואר בעיתונות האיראנית, במשא ומתן עד כה, הקשחת העמדות, שליחת משלחת שהינה בבחינת "שומעת", אך לא משתתפת, אי מענה להצעות ועוד, היא חלק מאסטרטגיית השהייה, מתוך הניסיונות של ציר ההתנגדות ואיראן להביא להפסקת המלחמה ללא עסקה.
ניסיונות כמו כישלונה של איראן במתקפה באפריל וכשלונו של חיזבאללה להגיב לחיסולו של רמטכ"ל ארגון הטרור, וכעת המערכה היא על אסטרטגיית "התשת הרצון הפוליטי" ודעת הקהל בישראל.
האיראנים שמים כמטרה את הלחץ על נתניהו ופרשנים הקשורים למשה"מ, מנתחים את מנופי הלחץ האפשריים עליו במישור הפסיכולוגי והצבאי: במישור הפסיכולוגי רואים במשה"מ את המחלוקת אודות המו"מ בסוגיות כמו האסירים, ציר נצרים ופילדלפי כגורמי לחץ וטריז אפשרי מול מצרים וארה"ב.
במשה"מ מאמינים כי מלחמת ההתשה בעזה וספיגת האבדות בנפש , וזאת בהמשך הצפייה לתגובה איראנית ח'ותית לפעולות ישראל, ממשיכה להחזיק את הצבא הישראלי דרוך זמן רב. היוזמה התקפית חדשה מאזור יו"ש של מבצעי התאבדות ומכוניות תופת והמשך המטחים בצפון ממשיכות את הלחץ הצבאי והתחושה של פגיעות ישראלית.
בעיניים איראניות נתניהו הוא אשף היציאה ממשברים, ובטח עבור שרידותו הפוליטית והם מזהירים משילוב אסטרטגיות על מנת לממש זאת. הפרשנים סוברים כי נתניהו, יקשיח את עמדותיו במו"מ בסעיפים כמו בנושא האסירים שישוחררו והמשך השהות בציר נצרים. הם גם חוששים כי הוא יציג את הויתורים באופן מתוקשר על מנת להטיל על חמאס את אשמת כשלון השיחות ויסכים להפסקת אש זמנית תוך שהוא להרחבת העימות באזור ע"י פעולות משמעותיות.
כמענה לאזהרות הם ממליצים על המשך והגברת המלחמה התודעתית - מלחמה שבה דעת הקהל של המדינה המותקפת צריכה להפוך לנשק כנגדה -כהגדרתם. איראן ביצעה כבר פעולה דומה לזו בהצלחה רבה, במסגרת הפגנות הסטודנטים האמריקאים בארה"ב , שהאסטרטגיה עסקה בהפניית המפגינים כנגד ארה"ב עצמה.
"הניצחון של המאבק הפלסטיני הוא ניצחון במלחמה ולא ניצחון בקרב" – זו האסטרטגיה האיראנית - התשת כוח הרצון הפוליטי של האויב שכתוצאה ממנה האויב ישנה את התנהגותו ויפסיק את הלחימה". לדבריהם "ניצול מנוף הלחץ של רגשות האזרחים הישראלים לאחר הרצח המתועב של ששת החטופים נגד הממשלה יגרום להחלשת "כוח הרצון הפוליטי" של מערכת הביטחון הישראלית להמשך המלחמה בעזה".
זאת האסטרטגיה המרכזית של ציר ההתנגדות –בעיניהם כך הם מכתיבים את אירועי סדר היום ברחוב הישראלי ב-24 שעות אחרונות ,הם חלק מתהליך זה. להבנת טהראן, שרידות החמאס ברצועה, היא תמונת הניצחון הפלסטינאית, גם אם עזה הינה תל חורבות - שרידות החמאס מהווה ניצחון הג'יהאד על ישראל. שיקומו יוביל לאיום מחודש על ישראל – זהו ניצחון פנימי ואזורי.
ברמה האזורית ניצחון שכזה, ישפיע על מערכות היחסים של ישראל עם מצריים, לאחר חשיפת עשרות המנהרות להברחת אמל"ח ממצריים לעזה. באיו"ש יוביל לחיזוק משמעותי של החמאס וישפיע על היציבות של ממלכת ירדן הנמצאת תחת מתקפת השפעה איראנית. כמובן, גם בן סלמאן יושפע מהתהליך וכך גם הסיכויים להסכם כלשהו עם ישראל, והכול כפוף לתוצאות הבחירות בארה"ב.
מסמך ההנחיות שנמצא במנהרה בה שהו בכירי חמאס, המנחה להגביר את מלחמת התודעה נגד הציבור בישראל בהפצת סרטוני החטופים, נגד גלנט, נגד הנרטיב כי תמרון משיב חטופים והמשך האשמתו של נתניהו. מסגרת סדורה זו תואמת את הפרשנות האירנית לעניין המלחמה תודעתית נגד ישראל של פרשנים הקשורים למשמרות המהפכה עוד בדצמבר 2023.
הניסיון האיראני להפנות את האוכלוסייה הישראלית כנגד הממשלה, הוא בבחינת לימוד דפא"ות האויב - והם מאשימם את ישראל כמי שפעלה במלחמת תודעה להנעת הציבור האיראני לרחובות כבר בקיץ 2022 לאחר רציחתה של מהסא אמיני.
הכותב: אבירם בלאיש, סגן נשיא המרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. מומחה למו"מ ולתודעה, בכיר לשעבר במערכת הביטחון.