בעוד פחות מחודש יצוין בארץ וברחבי העולם יום השנה הראשון לציון טבח ה-7 באוקטובר: בעוד מדינת ישראל נערכת לטקסי הזיכרון הלאומי הממלכתי וזה הציבורי והוויכוח הפנימי על הנראטיב עודנו ניטש, מתברר כי סטודנטים ישראלים ויהודים באוניברסיטת מרילנד ששבו ללימודים בשבוע שעבר וביקשו לקיים טקס זיכרון ב-7.10, גילו שאחד האולמות המרכזיים באוניברסיטה כבר משוריין לאירוע אחד באותו היום – של חברי ארגון STUDENTS FOR JUSTICE IN PALESTINE) SJP).
מדובר בארגון הסטודנטים המוביל את ההפגנות הפרו פלסטיניות בקמפוסים ברחבי ארה"ב. מקבוצות המחאה הפרו פלסטיניות ניתן ללמוד כי מדובר ב"חגיגות שנה של התנגדות", הבאות לאחר חופשת קיץ שבמהלכה לא "נרגעו הרוחות" אלא שימשו להכנות לפתיחת שנת הלימודים בהקשר זה.
החשודה בזריקת חול תשוחרר לחלופת מעצר בית; השופט: "אין פה כלום"
היד על הפונדה: האם ארה"ב תשלוף את הקלף האחרון בכדי לסגור עסקת חטופים?
אנו כבר יודעים כי ארגון SJP מובל וממומן ע"י ספק מדינות/ספק גורמי טרור וגורמי ממשל בארה"ב הצהירו בקולם במהלך השנה האחרונה כי איראן ורוסיה עומדות מאחורי חלק מההתארגנויות הפרו פלסטיניות בקמפוסים בארה"ב ובאירופה. המשמעות היא שאין מדובר רק באירוע הסברתי איזוטרי שנועד להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות בישראל ובעולם, אלא קרב של ממש בין ציר מדינות המערב לבין ציר ההתנגדות על הנראטיב ההיסטורי של מלחמת "חרבות ברזל", על לגיטימציה בינ"ל לחמאס, ל"התנגדות" ולטרור, והכי חשוב קרב שנועד לערער את הקשר היהודי ההיסטורי לארץ ישראל.
יתרה מכך, כבר ביום פתיחת שנת הלימודים באחת האוניברסיטאות חולק עלון שכלל הזמנה לקבל מיעד שוטף מערוץ טלגרם המזוהה עם חמאס. הפנייה נוספת באותו עלון הפנתה את המעיינים בו לפרוייקט שממפה קשרים בין יהודים בעלי ממון או השפעה באזור בוסטון וקריאה "להפריע" להם. הארגונים הפרו פלסטיניים ניסו לפי חלק מהפרשנים לתת לסטודנטים את התחושה שהמידע זהה הוא חלק מתהליך האוריינטציה הרשמי של האוניברסיטה.
למרות האמור, מתקבל הרושם שעד כה מדינת ישראל לא השקיעה מאמץ דיפלומטי ומשפטי רציף, מתוכנן ושיטתי כדי להתמודד בקרב על הנראטיב ההיסטורי בעולם, וההעדפה היא דווקא לעסוק בטקסים הפנימיים בישראל.
לאורך המלחמה היו יוזמות, אך לרוב הן היו תגובתיות ליוזמות של הצד השני ולרוב עוסקות יותר ב"הסברה" מאשר בקרב על תודעה וזה הבדל תפיסתי משמעותי. דומה שהמאמץ הצבאי תפס את עיקר מאמצי המלחמה של מדינת ישראל ולא הותיר מקום למאמצים מקבילים "שווי ערך" בעוצמתם בזירות נוספות (במקרה הזה הזירה הבינ"ל) ודווקא חמאס בגיבוי מדינות הציר הוא זה שנערך היטב למלחמה בחזית הזו.
זה לא תקין, אבל כל עוד היינו בעיצומה של המערכה עוד איכשהו ניתן היה לתרץ את היעדר המאמץ הישראלי המרוכז. אבל, כעת, כשאנו בסיומו של שלב הלחימה העצים בעזה ומתחילים לעסוק בסוגיות של "היום שאחרי" (גם אם לא נקרא להן כך), שבה הזירה הבינ"ל לקדמת הבמה כשבמוקד הקרב החשוב מאין כמוהו על הנראטיב ההיסטורי של טבח ה-7 באוק' ושל המלחמה.
מי שינצח בקרב הזה יזכה "לכתוב" את ההיסטוריה ולנראטיב העולה בקנה אחר עם אינטרסיו. במקרה הישראלי ניצחון בקרב על התודעה הוא גם בעל משמעות פרקטית מאוד - זה הכלי שבאמצעותו אפשר יהיה להוקיע את חמאס ולהפוך אותו ללא לגיטימי בחוק הבינ"ל, ואולי גם את איראן ובמקביל לבצר את הקשר שבין העם היהודי לארץ ישראל בתודעה הבינ"ל.
קונקרטית - בשלב הזה מדובר במאמץ מבוזר שמבוצע לרוב ביוזמות פרטיות של יחידים ושל ארגונים יהודיים בארה"ב. לאחרונה חברו להם חמישה ארגונים יהודיים ופרסמו קווים מנחים לאוניברסיטאות להתמודדות עם השנה החדשה. זה טוב, אבל לא ככה מנהלים מאמץ מלחמתי בעל חשיבות.
אז מה נדרש?
- להגדיר את מאמץ התודעה כמאמץ מרכזי.
- לשנות לאלתר את תמהיל המאמץ – מנראטיב ישראלי פנימי לנראטיב הבינ"ל של ה-7 באוק'.
- למנות פרוייקטור שיעמוד בראשו, יתכלל את כל תתי המאמצים יסנכרן בין משרדי הממשלה וגופי המדינה וינווט את חלוקת הקשב ומשאבי המדינה - בדומה לרמטכ"ל העומד בראש המאמץ הצבאי או לחילופין בדומה לתפקיד החדש בצה"ל של האחראי על הנושא האזרחי-הומניטארי בעזה.
- יצירת קמפיין מרוכז, תכליתי ושטחי (הכוונה ללא מלל מיותר שלאף אחד אין ממש קשב עבורו) ליום השנה לטבח ה-7 באוק' – סלוגן+לוגו+חיבור לסממן מוכר בכל אחת מהמדינות.
- להתחיל ולאסוף מודיעין גלוי על הארגונים הפרו פלסטיניים בארה"ב ובאירופה ועל פעילות – יש חומר רב שרוכז שבידי הקהילות היהודיות וארגונים יהודיים שניתן להשתמש בו.
- מיפוי מועדים וצמתים להשפעה בלוח השנה שאליהם יש להיערך - חגים, פתיחת שנה באוניברסיטאות, סיום סמסטר, תחילתו, אירועים גדולים במיוחד (סופרבול ועוד) בכל אחת מהמדינות, ימי העצמאות, ימי הזיכרון, פסטיבלים ספציפיים וכו'. הכל מובנה ודי ידוע מראש.
- ליצור צוות משימה של משפטנים למעקב אחר פעילויות שונות שעושים הממשלים נגד מתפרעים ועבריינים מן השנה הקודמת, ללוות את התהליכים, להגיש תלונות וכתבי אישום ואף לבקר או לנסות למנוע החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם האינטרס הישראלי.
- לעודד אזרחים ישראלים ויהודים להגיש תלונות/תביעות רשמיות.
- ליצור מוקדי לחץ על הנהלות האוניברסיטאות שיאסרו את הפעילות האסורה בשטחן – כולל שימוש בתקשורת.
ואלו רק מקצת מן ההמלצות שצריך מאמץ התודעה (לא הסברה) לכלול, ובלבד שממשלת ישראל תגדיר אותה כמרכזי, תכיר בחשיבותו ההיסטורית, המשפטית והתדמיתית ותקצה לו את המשאבים הנדרשים. לאלתר. לפנינו כחודש. בסוף כדאי לזכור שמלחמה היא סך של מאמצים המתקיימים במקביל ולא רק מאמץ צבאי של אש ותמרון. יש הרבה עבודה בתחום. לעבודה.