בקרוב נציין שנה לשבת הכי שחורה בתולדות הציונות ולאירוע הנורא ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה. נהוג לומר כי להצלחה אבות רבים אך הכישלון הוא יתום - ובשנה האחרונה היינו עדים לניסיונות של כל המעורבים בקונספציה מול שלטון חמאס ברצועת עזה, ושל תומכיהם, לשכתב את ההיסטוריה כדי להכחיש את אבהותם למגה־מחדל ולהתנער מאחריותם. מדובר בכל ראשי הממשלה ושרי הביטחון מאז קיץ 2007, בכל בכירי מערכת הביטחון, וברובם המכריע של אנשי התקשורת.
הפעם אלך מן הקל אל הכבד ואתחיל דווקא מאלו שאחראים לתיווך הקונספציה לציבור הרחב – הכתבים הצבאיים והפרשנים לענייני צבא וביטחון. אנשי התקשורת, שהיו אמורים לבחון את הקונספציה ולאתגר אותה, הפכו לדוברים של מערכת הביטחון. הם הפיצו את הקונספציה בקרב הציבור, כאשר חלקם תמך במדיניות הבידול בין עזה ליהודה ושומרון והאחרים קבעו באופן חד־משמעי שאין שום מדיניות אחרת שאפשר לנקוט מול שלטון חמאס ברצועה. אפילו גדולי מבקריו בתקשורת קשרו לבנימין נתניהו כתרים על "מתינותו" הצבאית, כמו למשל אמנון אברמוביץ' (ולא רק הוא) שהילל את נתניהו על כך שהוא "מאופק" ו"מכיל" ביחס לסכנות המלחמה.
יכולתי לבחור בכל אחד מאלו היושבים באולפני החדשות, אבל אזכיר כמשל רק את אור הלר, הכתב הצבאי של חדשות 13, משום שהוא הופיע השבוע בפני ועדת החקירה האלטרנטיבית. בעדותו בפני הוועדה הסביר הלר כי "אבי הקונספציה הוא רה"מ הנוכחי... רה"מ אמר לי לאורך השנים שהוא לעולם לא יורה לצה"ל לכבוש את הרצועה ולמוטט את שלטון חמאס".
אני חותם על כל מילה שהלר אמר בעדותו, אבל הוא "שכח" לציין שהוא עצמו אימץ את הקונספציה של ביבי על כרעיה ועל קרבה. כך, למשל, ב־2016, הסביר הלר כי בעוד הביקורת על מבצע צוק איתן נכונה, "צריכה להישאל עוד שאלה אחת: מה היה אפשר לעשות אחרת?", והשיב כי "אין למדיניות הישראלית אלטרנטיבה". הקול קול נתניהו, והידיים ידי הלר.
מאז 7 באוקטובר קצינים בכירים במיל' וראשי שב"כ בדימוס לא מפסיקים להסביר באולפני החדשות, בכנסים ובמאמרים עד כמה הקונספציה מול שלטון חמאס הייתה רעה. אולם האמת היא שכל מערכת הביטחון תמכה בקונספציית הכלת חמאס, ובין הבולטים בתומכיה אפשר לציין את עמוס ידלין, תמיר הימן, גדי שמני, דן הראל, עמוס גלעד, ישראל זיו ויורם כהן.
מאז הטבח, ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן מופיע תחת כל עץ רענן כדי להאשים את נתניהו בקונספציה ולספר כי הוא עצמו מעולם לא תמך בה. לפני חמישה חודשים הוא הופיע בתוכנית "עובדה" וטען כי בתקופת כהונתו השב"כ "אמר שחמאס איננו מורתע". לאחרונה הוא התראיין לחדשות 12 ואמר "לא הייתי חלק מהקונספציה, מעולם לא חשבתי שחמאס מורתע".
זיכרונו של ארגמן כנראה בוגד בו, כי בתחילת כהונתו ב־2016 הוא העריך כי חמאס "עדיין מורתע ואינו ערוך למלחמה נוספת נגד ישראל". בנאום הפרישה שלו, באוקטובר 2021, הוא אמר כי האסטרטגיה של חמאס היא "שקט ברצועת עזה וביצוע פיגועים בישראל וביהודה ושומרון". בשורה התחתונה, במהלך כהונתו כראש השב"כ ארגמן אימץ את הקונספציה והעריך שחמאס מורתע ושבכוונתו לשמור על שקט ברצועה.
אבי הקונספציה ברק
יכולתי להמשיך ולהביא ציטוטים דומים של כמעט כל בכירי מערכת הביטחון, אבל בגלל קוצר היריעה נסתפק בזה (וכל הציטוטים שמורים עמי). חשוב לציין כי במערכת הביטחון היו בכירים שתמכו בחיסולים ממוקדים של ראשי חמאס – וזה התירוץ שהם נתלים בו עכשיו כדי לרחוץ בניקיון כפיהם ביחס לקונספציה – אולם אף אחד מהם לא ניסה לשכנע את הדרג המדיני לפעול למיטוט שלטון חמאס ברצועה. יתרה מכך, גם ההמלצות לחיסול הנהגת חמאס היו בסופו של דבר אמירות בעלמא, כי בפועל - בכירי הצבא התנגדו לכך בכל תוקף. כאשר רה"מ נפתלי בנט הורה לרמטכ"ל אביב כוכבי להוציא לפועל מבצע לחיסול סנוואר, השיב לו הרמטכ"ל: "אם אתה רוצה שאני אקדם תוכנית לחיסול סנוואר, אתה צריך לשכנע אותי קודם שזה שווה את המלחמה שתיפתח בעקבות החיסול הזה, כי אני זה שאצטרך להסביר אחר כך לחיילים וגם להורים השכולים".
גם בכירי המערכת הפוליטית, בעבר ובהווה, שיוצאים עתה נגד הקונספציה של נתניהו, כולם, ללא יוצא מן הכלל, תמכו בה ופעלו לקיימה. למעשה, כל ראשי הממשלה ושרי הביטחון שכיהנו בין קיץ 2007 ל־7 באוקטובר 2023, אימצו את הקונספציה, וכולם מנסים עתה להתכחש לתמיכתם בה.
בולט במיוחד אהוד ברק, שמאז 7 באוקטובר מסביר כיצד נתניהו "במשך שנים שיחד וחיזק את חמאס". ברק הוא אבי אבות הקונספציה של "דו־קיום" עם חמאס, הוא מי שהמציא אותה ומי שהטמיע אותה במערכת הביטחון. חמור מכך, ברק במו ידיו מנע את מיטוט שלטון חמאס במבצע עופרת יצוקה. אחרי ממשלת אולמרט, הוא המשיך לקדם את הקונספציה כשר הביטחון בממשלת נתניהו השנייה.
אבל ברק לא היה היחידי שקידם את הקונספציה. רה"מ נפתלי בנט אִפשר לפועלים עזתים להיכנס לישראל, והסביר כיצד השאיר את חמאס "מוחלש ומורתע" במבצע עלות השחר. רה"מ יאיר לפיד הורה לצה"ל לפגוע רק בג'יהאד האסלאמי ולהימנע מכל פגיעה בכוחות חמאס. שר הביטחון משה יעלון הסביר אחרי מבצע צוק איתן כי "לא נכון היה להציב לצבא את היעד למוטט את חמאס, גם לא במחשבה של היום שאחרי". שר הביטחון אביגדור ליברמן אמר "לא נפיל את חמאס באמצעות חיילים והקרבת כוחותינו. אנחנו צריכים להביא את תושבי עזה להכרה שזה בידיים שלהם". שר הביטחון בני גנץ הסביר כיצד ישראל תמשיך לדרוש מחמאס "אחריות על השטח". יואב גלנט תמך בקונספציה שנים לפני שנכנס למשרד הביטחון, והוביל אותה לכל אורך כהונתו כשר הביטחון עד 7 באוקטובר.
ברית עם השטן
למחדל הנורא אומנם אבות רבים, אבל נתניהו הוא האשם העיקרי. פוליטיקאים, בכירי מערכת הביטחון ואנשי תקשורת תמכו בקונספציה, אך הוא זה שהחליט להפוך אותה לאבן הפינה של מדיניותו. ביבי, שחזר לשלטון ב־2009 בזכות הבטחתו למוטט את חמאס, כרת ברית בלתי כתובה עם השטן החמאסי. הוא ראה בחמאס נכס וברש"פ נטל, ופעל ללא הרף לחיזוק ארגון הטרור הדאע"שי – וכל הימין תמך במדיניותו.
נתניהו היה גדול משמרי שלטון חמאס ומחזקיו. הוא זה שאפשר למיליארדי דולרים לעבור לחמאס – מיליארדים שהפכו לנשק שטבח בתושבי העוטף ושמאז הורג בחיילי צה"ל. הוא זה שאפשר למאות אלפי טונות חומרי בניין להיכנס לרצועה, ולהפוך למנהרות שבהן חמאס רוצח חטופים ושעל כיבושן נפלו כבר חיילים כה רבים. הוא זה שמנע כל תוכנית צבאית או מדינית שהייתה יכולה להביא למיטוט שלטון חמאס ולמניעת טבח 7 באוקטובר.
כולם יודעים שמזוודות הכסף הקטארי לחמאס החלו בתקופת נתניהו, אבל מה שלא יודעים זה שהוא פעל באופן אישי לכך שקטאר בכלל תוכל להעביר כסף לחמאס. אחרי שאבו מאזן הפסיק להעביר משכורות לרצועת עזה, משום שהן שימשו למימון אנשי חמאס, נתניהו לחץ עליו לחזור לשלם להם. אבו מאזן לא הסכים, אז נתניהו חיפש פתרון אחר. הוא פנה לקטאר וביקש ממנה להעביר כספים לרצועה. הקטארים אמרו שהם מסכימים בעיקרון, אבל הם לא יכולים לעשות זאת משום שחמאס נמצא ברשימת ארגוני הטרור של ארה"ב והעברת כסף אליו פירושה סנקציות
אמריקאיות.
נתניהו פנה אפוא לממשל האמריקאי וביקש שייתנו לקטאר אישור מיוחד להעביר כסף לחמאס. האמריקאים נענו לבקשתו של ראש ממשלת ישראל, ומזוודות הכסף הקטארי החלו לזרום לרצועה. עיקר בניית הכוח הצבאי של חמאס התרחש אחרי 2018, בזכות הכסף הקטארי שנתניהו סידר לארגון הטרור (יש לציין כי גם בתקופת ממשלת בנט־לפיד, שהתפארה בהפסקת העברת "מזוודות הכסף", המשיך הכסף
הקטארי להיכנס לרצועה ולבנות את כוחו הצבאי).
נתניהו הוא האשם העיקרי במחדל שהוביל לטבח. הוא נושא באחריות מיניסטריאלית למחדל וגם באחריות לעיצוב הקונספציה שהביאה למחדל. על כך הוא היה צריך להתפטר מתפקידו או למצער להכריז על בחירות. עם זאת, מדובר במחדל כה גדול וכה נורא, כך שנותרה די והותר אשמה לכל הפוליטיקאים, בכירי מערכת הביטחון, הפרשנים והכתבים שתמכו בקונספציה הארורה שהובילה אליו, וכולם צריכים להיעלם מהזירה הציבורית, הפרשנית והפוליטית. הוא הראש והוא אשם, אבל גם הם אשמים.