צריך מידה לא מבוטלת של כישרון כדי לראות את קודמך נופל בפח, לזהות את הסכנה ובכל זאת ליפול בדיוק לאותו פח, באותו עיתוי ובאותו אופן. לפני כחצי שנה פגשתי בכיר בפרקליטות, וכדרכם של עיתונאים ניסיתי לשדל אותו להתראיין. הוא סירב ואמר לי: "תסתכל מה קרה למפכ"ל רוני אלשיך שהתראיין ל'עובדה'. אנחנו לא נחזור על אותה טעות. אמון הציבור חשוב לנו ואנחנו לא ניגרר לשם'".
הראיון שהעניק היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לדנה וייס בסוף השבוע נראה כמו התנהגות של פיל בחנות חרסינה. הציבור קיבל ראיון כביכול מקרי. כאילו מנדלבליט פגש באקראי את דנה וייס והעניק לה, תוך כדי הליכה ברחוב, ראיון קצר ונטול כותרות. אולם זו הייתה רק הפתיחה. מיד לאחר מכן הגיעה כתבה שלמה עם ציטוטים של מנדלבליט ל"מקורביו".
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שהמקורבים הם דנה וייס בכבודה ובעצמה. מנדלבליט ביקר את התנהלותו של נתניהו, התייחס לתיקים נגדו ושפך מידע שלא ברור מה התועלת האובייקטיבית שלו. הציטוטים הללו נשמעו בהחלט כמו התרסה נגד ראש הממשלה ובמקביל כמו תשובה ניצחת לאלדד יניב וחבורתו, המוכיחה שמנדלבליט לא עשה הנחות לנתניהו.
מנדלבליט, שנזהר לכל אורך הדרך שלא להיכנס לעין הסערה, עשה את הטעות שממנה כל כך ביקש להישמר. מנדלבליט נתפס, ובאשמתו המלאה, כמי שמבקש להתערב בבחירות ומתנהל בחוסר הגינות כלפי ראש הממשלה. בעוד כחודש אתה צפוי לקבל החלטה להעמיד את נתניהו לדין בכפוף לשימוע, אז תדבר באמצעות הראיות ובכלים שאתה מבין בהם. בשביל מה אתה צריך את הפרומו היח"צני הזה?
מנדלבליט לא הצליח להתאפק ונפל לאותו בור בלי תחתית שאליו נכנס אלשיך. אלא שבניגוד לאלשיך, מנדלבליט עשה זאת בעיצומה של מערכת בחירות שעוסקת במידה גדושה בתיקי נתניהו. טעות קשה. הוא קיבל חיבוק של כמה דקות אך הטיל צל כבד על שיקול דעתו ועל מערכת אכיפת החוק. המתקפות שהגיעו מיד לאחר הכתבה היו צעד מתבקש של נתניהו. על טעויות משלמים ואין ליועמ"ש אלא להאשים את עצמו.