יאיר לפיד טועה. התקפתו על הסרת מסך ״העמימות״׳ על פעולות ישראל נגד התבססות איראן בסוריה נובעת, ככל הנראה, מקריאה שגויה של המציאות. הניסיון האיראני להתבסס בסוריה הוא גלוי ושקוף. יש לו תכלית ברורה: להשיג יכולת מהלומה איכותית ממדינה שכנה בעומק העורף הצבאי והאזרחי של ישראל. זוהי גם המטרה האיראנית בפעילות בלבנון, בדגש על פרויקט ״הטילים המדויקים״.
לאיראן אין גבול משותף עם ישראל והיא רחוקה מגבולותיה. החתירה האיראנית ליצירת המצב הא־סימטרי היא כדי לנסות ליצור אילוצים שיגבילו את חופש הפעולה האסטרטגי של ישראל בעתיד. למשל, לעת שאיראן תחליט ״לפרוץ״ לפצצה גרעינית.
מובן שישראל חייבת לקבוע קווים אדומים ברורים כנגד המהלך האיראני. היעד הישראלי למנוע התבססות איראנית בסוריה הוא פומבי, שקוף וגלוי. לכן גם לא קיים היום באמת ״מסך עמימות״. עד לפני זמן מה היה מצב הדברים שונה. כל עוד לא הוכרעה מלחמת האזרחים בסוריה היה פשוט יותר ״להגניב״ את פעולות המב״מ (המערכה שבין המלחמות) הישראליות בתוך התוהו ובוהו הכללי.
גם המשטר בדמשק נמצא היום במקום אחר. המלחמה שאיימה על שרידותו חלפה וגם תלותו באיראן הצטמצמה. על המשטר הסורי להבין כי הוא עלול לשלם מחיר יקר אם לא יבלום את ההתבססות האיראנית בשטחו. ומכל מקום - חשוב שהכל יבינו שישראל נחושה למנוע את שינוי המאזן האסטרטגי, בין היתר באמצעות הכנסת מערכות נשק מתקדמות על ידי איראן והמשך היאחזותה הצבאית באדמת סוריה.
פגיעה גלויה בניסיונות ההתבססות האיראנית בסוריה לא רק שאינה מזיקה לאינטרס הישראלי אלא שהיא משרתת אותו. גם רוסיה, בסופו של יום, תכבד יותר את הצד שיגלה נחישות גדולה יותר במאבק זה. על כל הגורמים הפוליטיים בישראל, גם ערב בחירות, לגבות את מדיניות הממשלה ופעולות צה״ל לסיכול תוכניתה המסוכנת של איראן.
הכותב כיהן כשר וכחבר הקבינט המדיני־ביטחוני בעבר ובאחרונה כעמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי