יכול להיות שבקרב מתפקדי הליכוד וחלק מתומכיו יש באמת תחושת נרדפות שנתניהו מצליח להטמיע. ויכול להיות גם שהוא לא לגמרי טועה. אבל זה לא שייך ולא רלוונטי, כי בג"ץ לעולם אינו שם עצמו בנעליו של היועץ המשפטי לממשלה. הוא לא מתערב בשיקוליו כל עוד הם סבירים, לא מוטים ולא מעוותים על פניהם, גם אם השופטים עצמם היו חושבים אחרת.
בעבר, ככל הזכור לי, בג"ץ התערב פעם אחת בלבד בהחלטה של היועץ המשפטי לממשלה. זה היה בפרשת הבנקאים. אז הוא שינה את החלטתו של היועץ המשפטי דאז שלא רצה להעמידם לדין וחייב אותו להעמיד אותם לדין פלילי.
בג"ץ קבע את הבסיס להחלטתו על היעדר סבירות בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה יוסף חריש, שטען אז כי אין עניין ציבורי להעמיד את ראשי הבנקים לדין, ובאמת זה לא נשמע סביר.
לעומת זאת, בית המשפט העליון החליט לא להתערב בהחלטה מהדהדת אחרת של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מני מזוז, בקשר להסדר הטיעון המקל והנדיב שהוא הציע לנשיא המדינה דאז משה קצב. נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש מצאה עצמה באותו עניין במיעוט. קצב עצמו, אף שההסדר אושר, חירב את העסקה כשהחליט ברגע האחרון, ולא בחוכמה רבה, לא להסכים להסדר המקל.
קשה לטעון שעמדתו של היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט בעניין החלטותיו הנזכרות אינן סבירות. נכון שיש פנים לכאן ולכאן, אבל נראה שהחלטותיו גוברות על האפשרות האחרת, מה עוד שכך נהגו גם בעבר (בפרשת צחי הנגבי).
במשרד המשפטים העלו את האפשרות שפרקליטיו של נתניהו יעתרו לבג"ץ ולפיכך הם ניסחו תשובתם לפרקליטים בזהירות ובתבונה.
הסיכוי שבג"ץ יתערב הוא קטן ואין זה סביר שהוא יורה ליועץ המשפטי לממשלה לשנות את החלטותיו. אלא שלנתניהו יש הרבה מה להפסיד, כי אם שופטי בג"ץ ידחו את העתירה על הסף, או אפילו ידונו ואחר כך יחליטו שלא לקבל אותה, כי אז משתנה המשוואה. זה לא רק היועץ המשפטי נגד נתניהו, זה כבר היועץ המשפטי ובית המשפט העליון נגד נתניהו, וזה סיפור אחר לגמרי.
גם אם הרחוב כולו יתמוך בנתניהו, הרי שההחלטה תתקבל בזירה המשפטית, ושם לשופטי בית המשפט העליון וליועץ המשפטי לממשלה יש מעמד לא פחות מזה של נתניהו.
כללו של דבר, בג"ץ הוא סיכון גדול ולא מחושב. לכן המלצתי המקצועית היא שלא יעתור, כי כאמור תתעבה המשוואה והסיכוי שלו לצאת זכאי במשפטו, אם יהיה כזה, הולך וקטן.
