אני מברך את השר משה כחלון על כך שהעלה את נושא החינוך לגיל הרך לסדר היום הציבורי. בעיני זה אחד הנושאים הקריטיים שצריכים לעמוד לנגד עינינו. רצוי מאוד שזה יהיה בחזית של הנושאים הדורשים טיפול בממשלה הבאה, לא חשוב מי יהיה בראשה. זה לא עסק פוליטי, זה עסק של כולנו.
יש רצון ולחץ להרחיב עד כמה שניתן את המסגרות המסובסדות, כדי שיותר הורים יוכלו לשלוח את ילדיהם אליהן. אבל גם במצב הנוכחי קיימת בעיה של איכות ירודה במסגרות, בגלל חוסר ההכשרה של הצוותים העובדים עם הילדים בגילאים הרכים וכמות אנשי הצוות על הילדים.
בישראל אנו בחריגה עצומה מול ארצות ה־OECD. המחקר האקדמי בנושא מוכיח בצורה חד־משמעית שאם אתה מתפשר על האיכות אתה עלול לגרום נזק של ממש. כשיש מסגרות שסובלות מאיכות ירודה נגרם נזק לילדים, שהוא לא נזק פיזי, אלא האטה בהתפתחות הקוגניטיבית ובכישורים החברתיים והמוטוריים.
לכן צריך לנהוג בזהירות יתרה ולא ללכת על הכמות בלבד – לא רק לשים 4 מיליארד שקל כדי להוזיל את העלויות, אלא על האיכות. יהיה לחץ עצום של הורים לשלוח את הילדים למסגרות האלה. מי יספק את הסחורה? מחר בבוקר אפשר להכשיר אלפי צוותים עם ההכשרה הנכונה כדי לטפל בילדים האלה? ממש לא.
צריך לנהוג בזהירות יתרה, נהדר לשים את הנושא על סדר היום. אני מקווה שגם מפלגות אחרות יעשו את זה. אבל יש להיזהר לא ללכת על הדבר הקל, שזה לפתוח את הברז התקציבי ולשכוח מהעיקר.
הכותב הוא ח"כ לשעבר ועמד בראש ועדה שעסקה ביוקר המחיה ובסוגיית החינוך לגיל הרך