בהנחה שמיקי גנור, עד המדינה בפרשה 3000, אכן ביקש לחזור בו או לתת פרשנות חדשה לדברים שאמר כעד המדינה, עולה השאלה – האם יש בכך כדי להשליך על יכולת המדינה להוכיח את העבירות של השותפים של גנור כפי שעלו בזמנו מהעדויות שלו. שאלה נוספת: האם יש בכך כדי לאפשר לפרקליטות לבטל את ההסכם עמו ולהחמיר בעונשו.
הניסיון של גנור לחזור בו מהגרסאות שמסר, בהחלט עשוי ליצור מצב חדש. מבחינה ראייתית, המדינה לא תתקשה להתגבר על השינוי, משום שדיני הראיות קובעים שאם עד מדינה מבקש לחזור בו מהדברים שאמר במשטרה, אזי בית המשפט רשאי - לאחר ששמע את עדותו שבה הוא מסביר מדוע הוא מבקש לחזור בו – להחליט שהוא סומך על העדויות שמסר העד במשטרה ולהעדיף אותן על פני העדות בבית המשפט. התנאי לכך הוא שבית המשפט יוכל לקבוע עובדות מפלילות כלפי אנשים אחרים ששמם עולה מאותן גרסאות. כך שגם אם יש כאן מצב לא פשוט מבחינת הפרקליטות, מבחינה משפטית אין סיבה שהיא לא תוכל להתגבר על כך.
אם הפרקליטות תראה במהלך של גנור הפרה של ההסכם, מותר לה לבטלו ולהסתמך על הגרסאות שלו - נגדו. המדינה יכולה, למרות ניסיונו של גנור לחזור בו, להסתמך על הגרסאות שמסר במשטרה. בית המשפט יכול לאמץ אותן ולהעדיף אותן על פני הניסיון של גנור לחזור בו מהן.
כתוצאה מכך, במשפטו הוא עלול למצוא את עצמו מופלל על ידי הדברים שאמר. וכפועל יוצא מכך, העונש שייגזר עליו לא יתחשב במה שסוכם איתו, אלא ייגזר על פי העבירות שבהן יורשע. ואם וכאשר הוא יורשע בעבירות של שוחד, אין שום שספק שהעונש של שנה שהובטח לו לא דומה כלל למה שייגזר עליו.
הכותב הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה ומומחה למשפט פלילי