ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל נרצח בשנת 95' רק בגלל שאיפתו לשלום. הכתובת הייתה על הקיר. הסימנים הלכו והתרבו מדי יום, וכללו להבות לפידים מתחת לביתו, התנפלות על מכוניתו, קריאות "בוגד" וגם טקס פולסא דנורא. ביום הרצח עצמו עשה הרוצח בית ספר לכל כוחות הביטחון, שנחשבים לטובים בעולם. אף אחד לא שאל מה עושה שם בחור צעיר חמוש בנשק. אף אחד לא האמין שיכול להירצח כאן ראש ממשלה.
האשם ברצח כוון מיד לעבר מנהיגי הימין, ובמיוחד לבנימין נתניהו, מנהיג הליכוד, ולמעורבותו העקיפה בהסתה שקדמה לרצח, ובמיוחד לנוכחותו על אותה מרפסת בכיכר ציון בירושלים, שמתחתיה הונף ארון הקבורה לכאורה של רבין ותמונותיו כקצין אס־אס ובכאפייה.
הרצח המתועב הכה את כולם בהלם. את הקואליציה, את האופוזיציה ואת גורמי אכיפת החוק ומערכת הביטחון. מנהיגי הימין נכנסו לזמן קצר לבונקר ופרסמו הודעות המנערות מהם את האשם. "זה לא בסדר שמאשימים חצי עם", טענו בימין. "זה ממש לא בסדר שמפנים אצבע מאשימה אל הימין, שבסך הכל ביקש למחות על הסכמי אוסלו". ואנחנו האמנו להם. זה היה בימים שבהם כולנו החוורנו לנוכח האירוע הטראומטי.
באותם ימים היו מי שחשבו כי על העבודה להכריז על בחירות תוך חודש, אבל הבחירות התקיימו בסופו של דבר במאי 96', כחצי שנה לאחר הרצח. ההלם והבלבול של מפלגת העבודה הביאו עליה את ההפסד. תרמו לכך גם הפיגועים הקשים בעקבות חיסולו של המהנדס יחיא עיאש. בעקבות ההפסד בבחירות נגנז חלום השלום ונשכחה דרכו של רבין. נתניהו תפס את השלטון, ושום דבר כבר לא חזר להיות כתמול שלשום.
היום, בחלוף 23 שנה מאז הרצח, מעטים אזרחי ישראל שיודעים מה כלל הסכם אוסלו ומה יכולה הייתה להיות השפעתו על עתיד ישראל והאזור כולו. הימין, כדרכו, דאג להשכיח את מורשת השלום של רבין ולצייר את השמאל כהזוי ובלתי שפוי. במרוצת השנים שעברו מאז, הואשם מחנה השמאל בכל רעה חולה, למרות היותו של הימין בשלטון משך רוב השנים שחלפו מאז. הוא הואשם באחריותו ל"קורבנות השלום", כמו גם ל"קורבנות המלחמה" והוא ממשיך לשמש שק החבטות של הימין עד עצם היום הזה.
נתניהו, שמכהן כראש ממשלה כבר עשור ברצף ועוד שלוש שנים בקדנציה הראשונה, עושה את מרב המאמצים לפגוע באופן ישיר ובוטה בכל מה שמדיף ריח של שמאל, כדי להסיט את אור הזרקור מכישלונותיו בתחומים החברתיים, מה שהוא בעצמו כינה "החיים עצמם". הוא נכשל בטיפול בבעיות הנכים, הקשישים והחולים, והעמיק את השסע בין דתיים לחילונים, בין מזרחים לאשכנזים ובין יהודים לערבים.
משך כל שנות שלטון נתניהו הוא לא עשה דבר וחצי דבר כדי לעורר תקווה. להפך, הוא מרבה ריב ומדון באמירות מכפישות ומכוערות כלפי כל מי שלא מתיישר עם דרכו הקלוקלת. גם כשהוא נלחץ בין הפטיש (מערכת אכיפת החוק) לסדן (הימין), הוא ממשיך לשלוח לאוויר שקרים, תגובות הזויות וטענות חסרות שחר, בין השאר על האנשים שמינה בעצמו לתפקידים הבכירים והרגישים ביותר. האווירה האיומה שהוא מייצר, מכבה את האור בקצה המנהרה החשוכה הזאת. שוב הכתובת על הקיר.