ביקורו של נשיא ברזיל ז'איר בולסונארו בארץ הוא ביקור מביך. מביכה עוד יותר הייתה קבלת הפנים בנתב"ג. למעשה, הביקור נקבע כבר כשנתניהו הגיע לטקס השבעתו של בולסונארו לנשיא ברזיל, אירוע שאליו לא הגיעו ראשי מדינות רבות משום שבולסונארו הוא שמרן קיצוני שהשווה הומוסקסואליות לפדופיליה, ואף הכריז כי אם בנו יהיה הומוסקסואל - הוא מעדיף שימות בתאונה.
בולסונארו הוא גם קצין לשעבר, שלא מזמן הורה לשר הביטחון שלו לדאוג ל"הנצחה הולמת" של הפיכת 64', שהמיטה על ארצו דיקטטורה צבאית אפלה שנמשכה 21 שנה, אשר במהלכן הופרו זכויות אדם ונעשה דיכוי שיטתי של האוכלוסייה.
בולסונארו הוא גם קצין לשעבר, שלא מזמן הורה לשר הביטחון שלו לדאוג ל"הנצחה הולמת" של הפיכת 64', שהמיטה על ארצו דיקטטורה צבאית אפלה שנמשכה 21 שנה, אשר במהלכן הופרו זכויות אדם ונעשה דיכוי שיטתי של האוכלוסייה.
מדיניות ישראל לא מבחינה בין טוב ורע, והיא ששה להתחבר לדמויות חשוכות מהימין הקיצוני. מעניינת העובדה שתחילה דובר על העברת השגרירות של ברזיל לירושלים, אבל עכשיו החליף בולסונארו את ההכרזה הזו בהצהרה שיקים מרכז סחר בירושלים, לא שגרירות.
מדיניות החוץ של ברזיל בנוגע לישראל תמיד הייתה בעייתית, מסיבות שונות, בהן העובדה שהעולם הערבי הוא שוק יותר רלוונטי מבחינתה. בברזיל גם קיימת תפוצת דוברי הערבית מן הגדולות בעולם. הנוכחות היהודית היא מזערית לעומתה.
באופן מסורתי, מדיניות החוץ של ברזיל לא הייתה אנטי־ישראלית אבל גם לא פרו־ישראלית. העובדה שבולסונארו לא מעביר את השגרירות מעידה על כך שגם דיקטטור כמוהו מוגבל במעשיו. המטרה האמיתית של הביקור היא כלכלית: ישראל נוקטת מדיניות כלכלית פורה מאוד בארצות אמריקה הלטינית בכלל ובברזיל בפרט, בעיקר בתחום ביטחון הפנים – מכירת נשק. הרקע הוא הפשע הגואה בברזיל. לכן לא מפתיע שבמהלך הסיור כאן יזכה בולסונארו בתצוגה של מוכנות הצבא הישראלי לקראת המערכה בדרום.
הכותב הוא מומחה להגירה יהודית וחקר יהדות אמריקה הלטינית באוניברסיטת חיפה