ב־10 באפריל, יום למחרת הבחירות, כתבתי לכמה אנשי תקשורת בכירים שאביגדור ליברמן יהיה המנצח הגדול של הבחירות אם יודיע מראש שהוא יצטרף אך ורק לממשלת אחדות בראשות בנימין נתניהו, ממשלה שתקום בשביל שתי מטרות על: לפתור אחת ולתמיד את המתח האינסופי, בלשון המעטה, בין רוב הציבור החרדי לבין מנהיגיו; ולשנות את שיטת הבחירות.
המפסידים מכך שהדבר לא קרה הם נתניהו, שיכול היה להבטיח לעצמו עוד ארבע שנים בתפקיד (אלא אם ההליך המשפטי יקבע אחרת); בני גנץ וחבריו, שהיו יכולים לצבור את הניסיון המחייב כדי ללמוד לשייט באוגדות הפוליטיות הלוחמות; ליברמן עצמו; המפלגות שעדיין תשושות מהבחירות שרק הסתיימו; וכמובן הציבור הרחב, שמשלם מכיסו ומעצביו את המחיר.
מגיע שאפו לאיילה חסון על הסקופ שחילצה שלשום מליברמן. מגיע שאפו לליברמן על ההצהרה שלו, שלהערכתי תוביל אותו להיות המנצח הגדול של הבחירות שבפתח. לו הייתי חרדי מתון, הייתי מצביע עבורו, לא כל שכן מסורתי או חילוני ואפילו דתי שמאס בכפייה החרדית, בשליטה של המנהיגות החרדית במנהיגי המדינה, ואולי אפילו בחיבור שבין דת ומדינה. אני בטוח שליברמן יעמוד במילתו. הוא ירצה להוכיח שמילה שלו היא מילה. הוא מספיק התבגר כדי לברור מראש את מילותיו וייווכח שהפעם נקט את הקו האסטרטגי הנכון וקלע בול.
נתניהו, לעומתו, משדר קצת קטנוניות וטועה בקו האסטרטגי של חלוקת הארץ לימין ולשמאל. נו באמת, עד מתי ישגר ראש הממשלה את שריו וח"כיו לאולפני הרדיו והטלוויזיה כדי לומר שליברמן ויאיר לפיד הם שמאל? העם לא מטומטם. הוא מאס בהגדרות העבר הללו. רבים, גם מקרב מתנגדיך, נתניהו, מסכימים שאתה ראש ממשלה רב עוצמה שקידם את ישראל במגוון תחומים אסטרטגיים ורבי חשיבות וזוכה להכרה ראויה במישור הבינלאומי. אז מדוע אתה כל כך מקטין את עצמך בגלל אסטרטגיית בחירות שגויה?
נראה שכל אזרחי ישראל, מלבד המיעוט הקיצוני מכל צד, מייחלים למערכת בחירות נקייה, מכובדת וקצרה. העם יעריך את הפוליטיקאים אם יתרכזו רק בקווי יסוד ואג'נדות ולא בפן האישי. הרי ברור שבעבור הסכם שלום, נתניהו, אהוד ברק, גנץ וליברמן יגיעו בערך לאותן הסכמות. אז ליברמן, אנא, עמוד במילתך - והעם יברך אותך על ממשלת האחדות שבפתח.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי ממשרד פאר לוין תקשורת