השבוע לפני 42 שנים הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לביקור היסטורי בישראל, שסימל את סיומה של מלחמה עקובה מדם בין ישראל לאויבתה הגדולה ביותר והביא לחתימת הסכם שלום. בנאומו בכנסת הדגיש ראש הממשלה מנחם בגין כי הוא מזמין את מנהיגי מדינות ערב השכנות לפתח קשרי הידברות עם ישראל ולהגיע לירושלים. כינון יחסי הידברות ושיח הם לב לבה של הדיפלומטיה ותורת המשא ומתן, ואחד הסעיפים המשמעותיים במגילת העצמאות: הושטת יד לשלום למדינות ערב לצורך השכנת יחסי ידידות, שיתוף פעולה ושלום. ואכן, הנעת התהליך עם מצרים התאפשר בזכות עבודה דיפלומטית בינלאומית בתיווך נשיא רומניה ניקולא צ'אושסקו.
ממשלת ישראל מתהדרת בקשריה עם מדינות העולם ובשיתופי פעולה עם מנהיגים בכירים בזירת המזרח התיכון. אך בתקופה האחרונה חוזרים ועולים דברים קשים מפי עובדים במשרד החוץ, המתארים את המצב כ"קריסה". "אין תקציב", אומרים להם. אין תקציב למימון מפגשי צירים בחו"ל, אין תקציב לארגן ערבי תמיכה והזדהות עם ישראל, אין תקציב לקשרי מדע ותרבות, אין תקציב לרכישת דגלי ישראל עבור אירועים רשמיים, אין תקציב לנסיעה של שגריר להשתתפות בכנס המרוחק ממקום מושבו, ואפילו אין תקציב לקפה כדי להגיש לאורחי השגרירות כיבוד מינימלי. עוגייה זו כבר בכלל מותרות. את כל זה עושים עובדי המשרד מכספם הפרטי. העובד הוא גם המממן. או במילים אחרות, אנחנו משלמים את המחיר. ומדוע? כי אנחנו משלמים על הכל בזמן האחרון.
אנחנו משלמים על כך שמערכת הבריאות תקועה זה זמן רב, ושאין מספיק מיטות אשפוז במחלקות. אנשים מחכים יממות בחדרי מיון לטיפול, ולבסוף, אם נמצא להם מקום במסדרון, מאחורי חתיכת בד מאולתרת, הם מודים לבורא עולם. אין מספיק רופאים ואחיות כי אין תקנים בבתי החולים. התקנים למספר העובדים בבתי החולים מעודכנים לגודל האוכלוסייה בשנות ה־70. מאז מרשם האוכלוסין הכפיל את עצמו, אך התקנים נותרו כשהיו.
אין גם מספיק מורים בבתי הספר. ישנו חוסר של למעלה מ־1,000 מורים למדעים, מתמטיקה ואנגלית. תלמידי ישראל משלמים את המחיר, ואנחנו כהורים משלמים למורים פרטיים. אין תקציב למשרד התחבורה להציב מעקות בטיחות בכבישים, ואנשים משלמים בחייהם.
בשבוע שעבר, בעקבות חיסולו של בכיר הג'יהאד בהא אבו אל־עטא וירי הטילים בעקבותיו, חצי מדינה שותקה. אזרחי ישראל נכנסו לעוצר בבתיהם בהנחיית הממשלה. ילדים לא יצאו ללימודים בגנים ובבתי הספר, וכל מקום עבודה שנחשב "לא נחוץ" נותר נעול. נזק כלכלי עצום למשק, אך הנזק הבא עלול להגיע בצעדי ענק המתרגשים עלינו בימים אלו. אם נצא שוב למערכת בחירות, סיכום ההוצאות יעמוד על כ־4 מיליארד שקל. סכום אסטרונומי שהיה יכול לשרת את אזרחי ישראל ואת משרדי הממשלה בכל תחומי החיים.
חובה עלינו להתעורר ולשקם את כלכלת המדינה, לטובת כולנו. מצב שבו "לא יהיה כלום, כי אין כלום", לא יכול להמשיך להכתיב את חוסר העשייה המדיני. חובה על נבחרי הציבור לעשות הכל על מנת להימנע מסיבוב בחירות נוסף. אם עשינו שלום עם מצרים, אפשר לעשות שלום גם בתוך עמנו אנו. "עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל". אמן.