לאחרונה שודר בטלוויזיה קמפיין שמעודד שילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה, תחת הכותרת “תפתחו לנו את הדלת”. במסגרתו, שורה של אנשים עם מוגבלות מספרים מי המעסיק הראשון שפתח להם דלת. זהו קמפיין חשוב, אבל לטעמי מחטיא את המטרה, למרות הכוונה הטובה. הרושם שהותיר עליי הוא של קמפיין מתנצל, מתוך עמדת חולשה, ולא של עוצמה.
לפני שאסביר למה, כמה נתונים: כל אדם שמיני בישראל הוא עם מוגבלות תפקודית חמורה. אדם עם מוגבלות תפקודית חמורה הוא מי שמתקשה מאוד או לא מסוגל לראות, לשמוע, ללכת או לעלות במדרגות, להתלבש או להתרחץ בעצמו, לזכור או להתרכז. חיים כאן יותר ממיליון אנשים עם מוגבלות כזו: כ־800 אלף איש מעל גיל 20, ועוד 250 אלף ילדים עם צרכים מיוחדים. לפי שירות התעסוקה, כמעט רבע מהמתייצבים בלשכות התעסוקה הם אנשים עם מוגבלות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 33% מהאנשים עם מוגבלות חשו אפליה כלשהי בשנה האחרונה. 45% מהם לא עובדים, לעומת 16% באוכלוסייה (פי שלושה).
ועכשיו ההסבר. לפי שיחות עם מעסיקים, ומתוך ניסיוני כמעסיק של עובדים עם מוגבלות – אלה אנשים שהם נכס גדול לארגון. מדובר בעובדים מצוינים עם מוטיבציה גבוהה מאוד, שרוצים להוכיח כל הזמן שהם הכי טובים, עם נאמנות ארגונית גבוהה מאוד, וכאלה שמעוניינים ביציבות ולכן נשארים בארגון זמן ארוך, גם בעבודות שוחקות. כמו כן, היתרונות הכלכליים בשילוב של עובדים עם מוגבלות הם עצומים.
בשוק עבודה רווי, כאשר קשה למצוא עובדים טובים ואיכותיים, הרי הפארטו נמצא דווקא באוכלוסיית האנשים שיש להם מוגבלות. 45% לפחות מהם מובטלים ולכן קל יותר לאתר בתוכם עובדים מצוינים, כגון מהנדסים, עורכי דין, כלכלנים, רואי חשבון, יועצי מס ומנהלי חשבונות. לאור זאת, מוזר בעיניי שבחרו להציג בקמפיין כזה דווקא עובדים שמבקשים מארגונים וממנהלים שיפתחו להם דלת. זו בעיניי עמדה של חולשה, שסותרת את הגישה שלנו לגבי “סיכוי שווה” ואת המצב בפועל.
אז מה יותר טבעי מאשר להביא לקמפיין כזה, שפונה למנהלים, דווקא מנכ”לים, יו”רים ומנהלים בכירים בארגונים שיספרו על התועלת העצומה שיש לארגון שמעסיק עובדים עם מוגבלות. שיספרו עד כמה עובדים עם מוגבלות הם מצוינים, משנים את פני הארגון, מספקים שירות טוב יותר ומשפרים תוצאות עסקיות.
בתקופה שבה גיוון תעסוקתי הוא כבר לא המלצה, אלא חלק מקוד עסקי של ארגון, הרי כבר לא צריך לבקש גיוון, אלא להביא מנהלים שיראו כמה שזה מצוין לארגון. מטרתו של קמפיין כזה צריכה להיות ניפוץ הסטיגמה שיש למעסיקים באשר למסוגלות שיש לעובדים עם מוגבלות לבצע תפקידים שונים, ורק מנהלים יכולים לנפצה. החסם העיקרי לשילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה טמון בכך שארגונים לא מקיימים את החוק, בעיקר גופי ממשלה. ב־1 בינואר 2017 נכנס לתוקף חוק שמחייב כל גוף ממשלתי להעסיק 5% עובדים עם מוגבלות (מדובר על שירות המדינה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, קופות חולים, אוניברסיטאות ועוד). חוק שאנחנו, פעילי “סיכוי שווה” והח”מ, יזמנו.
שילוב של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה הוא התשובה המוחצת לסטיגמות, לדעות הקדומות, לאפליה ולהדרה שלהם. לכן, השילוב של עובדים עם מוגבלות הוא לא רק יתרון או המלצה – הוא חובה. ואת החוק יש לאכוף ולוודא את ביצועו. המסר שלי לאלה שהחוק הסמיך אותם לאכוף את החוקים הללו הוא: תבצעו את תפקידכם, ותאכפו.
הכותב הוא מייסד דף הפייסבוק והלינקדאין “סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה