בחיסולו המפתיע של ראש כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, העבירה ארצות הברית מסר מהדהד ומרתיע לאיראן. חיסולו הוא אחד מהאירועים המשמעותיים ביותר במזרח התיכון בשני העשורים האחרונים. הפעולה האמריקאית הגיעה כתגובה לפגיעה של המיליציות השיעיות בעיראק נגד אזרחים וחיילים אמריקאים, וכן לניסיון הפריצה לשגרירות האמריקאית בבגדד שהובל על ידי סולימאני.
לפי מחלקת ההגנה האמריקאית, הפגיעה בראש כוח קודס הייתה גם סיכול של תוכנית איראנית – בהכוונת ובתכנון סולימאני – לתקיפת גורמים אמריקאים במזרח התיכון. מעבר לכך, סולימאני היה אחראי לפגיעה ולמותם של חיילים ונציגים אמריקאים רבים במהלך העשורים האחרונים, כך שלארצות הברית היה חשבון ארוך איתו.
קשה להפריז בחשיבות ובהשפעת המהלך על המזרח התיכון, שכן סולימאני היה אחד ממחוללי הטרור הגדולים ביותר בעולם. כאחד מהאישים הביטחוניים הקרובים ביותר למנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי, הוא השפיע מאוד על תהליך קבלת ההחלטות בטהרן, והיה המוציא לפועל של יצוא המהפכה השיעית לרחבי המזרח התיכון באמצעות הקמת מערך שליחים אדיר. בנוסף, הוא אחראי על הקמת תאי מודיעין, טרור ופשיעה איראניים על אדמת אירופה ואמריקה הלטינית.
סולימאני היה אומנם רק אדם אחד בשרשרת מכונת הטרור האיראנית, ולכל אדם יש מחליף, אולם המשטר האיראני צפוי להיפגע באופן דרמטי מהמהלך האחרון. את הידע, הניסיון, המומחיות, הקשרים, המנהיגות, ובכלל ההשפעה שצבר סולימאני במהלך שנים רבות מאוד של שירות אישי וקרוב בליבת העשייה מול המנהיג העליון של איראן לא ניתן לשחזור בקלות, ויידרשו לכך שנים רבות מאוד, והכשרה ארוכה.
בשל חשיבותו והשפעתו המשמעותית מאוד של סולימאני על המשטר האיראני, סביר להניח כי איראן לא תעבור על חיסולו בשקט, וצפויה תגובה איראנית. עם זאת, הסיכוי לתגובה איראנית ישירה נמוך ביותר. ראשית, מאז המהפכה האסלאמית, איראן בנתה את המדיניות והאסטרטגיה הצבאית שלה על כוח א־סימטרי שיועד למלחמת התשה מתמשכת וללחימת גרילה משולבת צבאית, ופחות על כוח צבאי קלאסי וסדיר.
זאת, בשל הידיעה הברורה של חוסר הסימטריה בעוצמות הכלכליות, הטכנולוגיות והצבאיות בינה לבין אויבתה הגדולה, ארצות הברית. בנוסף, חיסולו של סולימאני וההתקפה האמריקאית שבוע קודם לכן נגד בסיסי המיליציות השיעיות בעיראק ובסוריה, חיזקו באופן משמעותי את ההרתעה האמריקאית מול איראן, שכעת תחשוב פעמיים לפני כל פעולה נגדה.
במציאות זו, סביר להניח כי איראן תפנה את מאמציה לתקיפת בעלות בריתה של ארצות הברית במזרח התיכון ובמפרץ הפרסי, ותגביר את המתיחות מולן באמצעות השימוש הקבוע בשליחיה ברחבי המזרח התיכון. ביטויים לכך עלולים להיות הפרעות לחופש השיט במפרץ הפרסי, ואף שיגורי טילי שיוט ומל”טים תוקפים ומתאבדים לעבר מטרות המזוהות עם ארצות הברית.
ישראל – כבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית המזוהה עם מהלכיה במזרח התיכון – עלולה להיות אחת מהמטרות האיראניות. אולם התקיפות העוצמתיות הישראליות נגד יעדים איראניים בסוריה, ועל פי פרסומים זרים, גם בעיראק, העבירו מסר ישראלי מהדהד כי בירושלים לא ישבו בחיבוק ידיים מול ניסיונות התקיפות האיראניות לשטחה.
אם תתקוף איראן את ישראל, זה יהיה כנראה באמצעות שיגור רקטות וטילים או מל”טים על ידי שליחיה מסוריה או מלבנון, או בתקיפת נציגויות ושגרירויות ישראליות בעולם. במקרה כזה, על ישראל להגיב על התוקפנות האיראנית באופן חסר פרופורציה, כולל פגיעה ביעדים איראניים בשטח סוריה או לבנון.
הכותב הוא חוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון