שלוש שנות כהונתו של דונלד טראמפ בבית הלבן סיפקו לא מעט טלטלות דרמטיות בהתנהלותה הבינלאומית של ארה"ב. 136 השעות שחלפו בין חיסולו של קאסם סולימאני ביום שישי לבין התייצבותו של הנשיא אמש מול המצלמות בבית הלבן, היו דוגמה נוספת לכך.
ההוראה המפתיעה של טראמפ לשגר את הטילים לעברו של מפקד כוח קודס האיראני, אחרי שקודמיו בתפקיד נמנעו מכך על אף הזדמנויות מבצעיות, הציבה את ארה"ב ואת איראן על סף מלחמה ישירה. האיומים של עלי חמנאי ובכירי משטרו בטהרן על "מכה מוחצת" ו"נקמה מהדהדת", יחד עם הצהרות דומות מפי חסן נסראללה ומנהיגים של מיליציות פרו־איראניות אחרות, לצד תגבור הכוחות האמריקאיים, הכינו את הזירה לפיצוץ חסר תקדים.
ואולם התגובה האיראנית ה"מתונה" - ירי טילים בליסטיים לעבר הבסיסים האמריקאיים הריקים בעיראק - ומנגד הצהרתו של טראמפ אמש כי הוא אפילו מוכן לעבוד עם איראן לקידום "עתיד נהדר" עבור הרפובליקה האסלאמית, שינו את תמונת המצב ולפתע נתנו תקווה מחודשת כי שני הצדדים מוכנים לרדת מהסולם הגבוה.
עבור טראמפ, ההימור המבצעי הסתיים בהישג ניכר – הוא גם חיסל את אחת הדמויות המשמעותיות ביותר במשטר האיראני וגם הצליח, לפחות על פי ראייתו, להרתיע את הרפובליקה האסלאמית מתגובה תקיפה ואולי אף לתת דחיפה למאמצים הדיפלומטיים.
האירועים האחרונים הכניסו את הדמוקרטים למלכוד. מיד אחרי החיסול הם מיהרו למתוח ביקורת על טראמפ ולהאשימו בחוסר אחריות ובהתנהלות מסוכנת, ואף בלתי חוקית, גם אם הודו בקול חלוש שסולימאני היה בן מוות בשל מעשיו. ואולם היממה האחרונה טרפה את הקלפים שלהם, אחרי שהזהירו שטראמפ מדרדר את השטח להסלמה. כעת הם יצטרכו לארגן מחדש את מסריהם, בעודם נערכים למשפט ההדחה בסנאט ולקראת תחילת הפריימריז.
עם זאת, חשוב להדגיש – עד הבחירות יש עוד זמן רב והכל עוד יכול להשתנות. גם אם איראן הצהירה שסיימה עם תגובתה הצבאית לחיסול, המיליציות השיעיות וארגוני הטרור הנאמנים לטהרן עדיין רוצים - ומסוגלים - להוציא לפועל התקפות קטלניות, כדי לנקום את דמם של סולימאני ויתר המחוסלים. אם אומנם כך יהיה, טראמפ עשוי שוב להפנות את האש באופן ישיר לעבר איראן, בעלת הבית האמיתית, וכדור השלג עלול להתגלגל מחדש ללא שליטה ולהשפיע לא רק על המזרח התיכון - אלא גם על בחירות 2020.