השבוע סיימה הוועדה להרחבת סל שירותי הבריאות את עבודתה, והגישה לממשלת ישראל לאישור 141 תרופות וטכנולוגיות בעלות כוללת של 460 מיליון שקל, מתוך 900 תרופות וטכנולוגיות שהוגשו בסך של כ־3 מיליארד שקל. זוהי בהחלט בשורה גדולה למאות אלפי חולים, אך יחד עם זאת נשארו מאות אלפי חולים ללא מענה לטיפולים חדשניים ומתקדמים לטיפול במחלתם. זהו מחיר הוויתור.
ניתוח מעמיק של סל 2020 מצביע על שלוש קבוצות עיקריות שזכו לפתרונות: הראשונה היא קבוצה קטנה מאוד של חולים, שעבורם עלות הטיפול למטופל - לעתים טיפול חד־פעמי - מוערכת במיליוני שקלים. הקבוצה השנייה כוללת מספר רב של חולים, בעיקר אונקולוגיים, שעלות הטיפול למטופל מוערכת במאות אלפי שקלים. הקבוצה השלישית אף היא כוללת מאות אלפי חולים, אלא שעבורם עלות הטיפול למטופל מוערכת במאות או אלפי שקלים.
כ־90% מתוספת העלות לסל, כ־400 מיליון שקל, ניתנה לכ־15 אלף חולים - דבר המצביע על "הרבה למעטים" מול "מעט לרבים".
עבודת הוועדה מורכבת מאוד וכוללת קודם כל שיקולים רפואיים בנוסף על שיקולים כלכליים והיבטים מוסריים, אתיים, חברתיים ומשפטיים. על התהליך והשלמתו מופקדת ב־20 השנים האחרונות, בהצלחה יוצאת דופן, ד"ר אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות, מידע ומחקר של משרד הבריאות. היא הצליחה לעצב קבוצה מצוינת של חוקרים ולרתום לנושא את הקהילה הרפואית, המועצות הלאומיות של משרד הבריאות והאיגודים המקצועיים של ההסתדרות הרפואית.
עד להחלטת הממשלה מאוגוסט 2016 בנושא "הרחבת סל שירותי הבריאות וחיזוק האיתנות הפיננסית של קופות החולים", לקראת כל שנת תקציב קבעה הממשלה את עלות סל שירותי הבריאות לשנת הכספים הבאה. עלות זו ביטאה את היקף ההוצאה המוכרת לקופות החולים על מתן סל השירותים הקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. החלטת הממשלה קבעה, בין היתר, כי בכל אחת מהשנים 2017 עד 2019 יתווספו לסל שירותי הבריאות שירותים, תרופות וטכנולוגיות חדשות בסכום שנתי כולל של כ־500 מיליון שקל.
מסגרת סל הבריאות נקבעת לשלוש שנים קדימה, ולפיכך הייתה צריכה להיקבע לשנים 2020־2022. על פי ההערכות המוקדמות, התקציב אמור היה לגדול מ־500 מיליון שקל לשנה ל־700 מיליון שקל, אולם במציאות הפוליטית שנוצרה בישראל, ממשלת מעבר ושיתוק פוליטי, לא ניתן היה לקבוע את תוספת התקציב לסל לשלוש השנים הקרובות. למרות זאת הצליחו סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון לרתום את כל המפלגות להגיע להסכם על תקציב סל 2020, שעמד על כחצי מיליארד שקל, ויש לברך על כך.
בהתאמה אישית
רפואה מותאמת אישית, או רפואה מדויקת, יצרה את אחת המהפכות הגדולות ביותר שידע עולם הרפואה, אנחנו חיים בעידן שבו התאמת הטיפול למטופלים בעלי פרופיל מולקולרי מסוים או שימוש בסמנים ביולוגיים הופכים לסטנדרט הטיפולי. זו רפואה נכונה, טובה ויעילה יותר ומחייבת שינוי של תפיסות שהופכות להיות פחות רלבנטיות במציאות שנוצרה.
גם השנה חלק גדול מהתרופות שהוגשו להכללה היו תרופות ביולוגיות יקרות מאוד, שמותאמות לפרופיל המולקולרי של מחלה, כמו בלוורסה (Balversa), שאושרה באפריל האחרון לטיפול בסרטן שלפוחית שתן בחולים עם מוטציות, ולינפרזה (Lynparza) לטיפול בסרטן הלבלב וסרטן השחלות, בחולים עם מוטציה בגן BRCA. תרופות ביולוגיות אלו מחייבות שימוש בבדיקות נלוות לאפיון הפרופיל המולקולרי של המחלה, לבחירת הטיפול האופטימלי עבור המטופל ואף לניבוי תגובת המטופל לטיפול.
עם התקדמות הידע המדעי בתחומי הביולוגיה המולקולרית ויישומו בפרקטיקה הקלינית, הולך וגדל מספרן של הבדיקות הנלוות לתרופות הביולוגיות המוגשות לסל. כך למשל הוגשו השנה בדיקת PDL1 לחולות סרטן שד, בדיקת FGFR לחולי סרטן שלפוחית השתן ובדיקת ריצוף גנטי לחולים בסרטן הריאה מסוג NSCLC.
חלק מהתרופות הביולוגיות מביאות לריפוי מלא של מחלות קשות שלא היה להן מרפא עד היום, כמו התרופה היקרה בעולם זולג'נסמה, לריפוי מחלת ניוון שרירים גנטית קשה בילדים (SMA). התרופה, שעלותה לטיפול חד־פעמי עומדת על 7.6 מיליון שקל, אושרה להכללה בסל 2020.
בין התרופות הביולוגיות שהוגשו ואושרו נמצא את לוקסטורנה (Luxturna), טיפול גנטי פורץ דרך המונע אובדן ראייה לעשרה חולים, בעלות של 2.7 מיליון שקל למטופל; ואת טקזירו (Takhzyro) למניעת התקפים בחולים הסובלים מאנגיואדמה תורשתית, עבור 40 מטופלים, בעלות כוללת של כ־30 מיליון שקל.
הדיון הדרוש
תשומת לב מיוחדת ניתנה השנה לנושא המניעה והחיסונים. בין היתר אישרה הוועדה חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת, והרחבת מסגרת החיסון לנשאי איידס וחולים בסיכון גבוה לזיהומים ריאתיים.
בנוסף הצליחה הוועדה למתן את מחירי התרופות ולהכליל מספר רב של תרופות במסגרת "חלוקת סיכון" בין חברות התרופות לבין קופות החולים, ואף יצרה מנגנון של תשלום עבור הצלחת הטיפול - הישג מיוחד במינו שיפחית באופן משמעותי את ההוצאות לתרופות.
יש לקוות שבמהלך השנה יצליחו להוסיף לסל את התוספת הנדרשת של 200 מיליון שקל כדי להשלים את החסר ובעתיד לקבל החלטה על עדכון הסל בעלות של כמיליארד שקל כל שנה. דבר המחייב דיון ציבורי ופוליטי. ייתכן גם שאפשר להרחיב את הסל פעמיים בשנה כדי לקצר את טווח הזמן להרחבת הסל, בהתאם להתפתחויות הרפואיות המוצבות בפני הקהילה הרפואית.
הכותב הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים, ממקימי ועדת סל שירותי הבריאות ויו"ר הוועדה הראשון