הלב נשבר כאשר רואים את תמונות הקורקינט המרוסק שעליו רכב דניאל כהן הקטן ז"ל, רק בן 13, שנהרג מפגיעת מערבל בטון בתל אביב ביום רביעי. הלב נקרע מהמחשבה על משפחתו, שהצטרפה למשפחת השכול בישראל עקב תאונות דרכים - יותר מ־34 אלף מקום המדינה, יותר מבכל מלחמות ישראל.
כל מי שקצת מסתובב במשולש הערים תל אביב־רמת גן־גבעתיים, מבין שהקורקינטים השיתופיים, הכלי שעליו רכב דניאל, שינו את תרבות ההליכה, ובעיקר הנהיגה של התושבים.
אלפי כלים שיתופיים נוספו בשנת 2019 למיזם שכולל כרגע בעיקר את שלוש הערים האלה, אבל עתיד להתרחב לערים נוספות. עומסי התנועה מחד והיעדר תחבורה ציבורית נוחה ויעילה מאידך, הביאו למצב שבו הקורקינטים השיתופיים אמורים לפתור את בעיית "הקילומטר האחרון".
חוסר המוכנות וחוסר הסדר שגילו במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים בטיפול באופניים החשמליים המשיך ביתר שאת גם בתחום הזה, כאשר התשתית הקיימת לא מוכנה לקליטת אלפי כלי תחבורה נוספים.
הבעיה המרכזית היא היעדר שבילי רכיבה רצופים ובטוחים, שיפרידו את הרוכבים מהולכי הרגל, ובמקביל ימנעו את החיכוך הקטלני עם כלי הרכב שנוסעים בכביש.
למרות תוספת של אלפי כלים חשמליים לא נוספו עוד שוטרים ועוד ניידות שיגבירו נוכחות ואכיפה בכבישים וישליטו סדר. אלפי הכלים נהוגים לא אחת בידי רוכבים שאינם מכירים את חוקי התנועה במקרה הטוב, וכאלה שמכירים אך "מצפצפים" עליהם, במקרים רבים.
לפני מספר חודשים מתנדבי עמותת אור ירוק ביצעו תצפית בקרב מאות רוכבים על כלים שיתופיים, שממנה עולה כי אחד מכל שלושה רכב על המדרכה בניגוד לחוק. עוד עולה מהתצפית כי 80% כלל לא צייתו לרמזורים ולחוקי התנועה, 65% רכבו ללא קסדה, 18% רכבו עם אוזניות, 10% הרכיבו נוסע נוסף ומספר דומה דיברו בטלפון הסלולארי בזמן הרכיבה.
הג'ונגל והכאוס התחבורתי שנוצר גרם מיד לנפגעים רבים. מנתוני מכון גרטנר עולה כי בשנת 2019 נרשם זינוק חד של 230% במספר המאושפזים בבתי החולים, שהיו מעורבים בתאונת קורקינט.
נתון נוסף שממחיש את אוזלת היד של המדינה בהסדרת התחום הוא העובדה ש־133 ילדים אושפזו בבתי החולים לאחר שהיו מעורבים בתאונה עם קורקינט חשמלי או אופניים חשמליים. 133 ילדים, שכלל לא היו אמורים לרכוב על כלי מסוכן כל כך. נתון מקומם נוסף המצביע על כישלון של המדינה טמון בעלייה של פי חמישה בפגיעות הראש הקשות, כאשר ב־90% מהמקרים הרוכב לא חבש קסדה, שהייתה יכולה למנוע את הפגיעה הקשה.
הכתובת נמצאת על הקיר, אבל הגופים האחראים על התחום מעדיפים לעצום עיניים ולגלגל את האחריות מאחד לשני. עד לרגע שבו דניאל כהן ז"ל עלה על הקורקינט, היו צריכים לעמוד בדרכו שורה של מחסומים שימנעו ממנו את הרכיבה.
הכשל הוא בראש ובראשונה בחוסר המודעות הציבורית לכך שלא מדובר בצעצוע תמים, אלא בכלי תחבורה לכל דבר ועניין. היעדר נוכחות משטרתית הביאה למצב שבו אין חשש לעבור על החוק, משום שהסיכוי להיתפס נמוך מאוד. לכך יש להוסיף את הזמינות הגבוהה של אותם כלים שיתופיים, שנמצאים כמעט בכל רחוב, וקל לשכור אותם, גם מי שאין לו הרשאה לכך.
המקרה הטרגי שבו דניאל כהן ז"ל קיפח את חייו הוא תוצאה ישירה של הזנחה ומחדל של המדינה. לדאבון ליבנו, דניאל לא יהיה האחרון שיקפח את חייו בכבישים המדממים שלנו.
הפתרון חייב להיות בדמות תוספת של שוטרים וניידות, שיגבירו את ההרתעה והציות לחוק. חייבים לסלול רשת של שבילי רכיבה לטובת כלל הרוכבים על הרכב הדו־גלגלי החשמלי. חייבים להטמיע בציבור את העובדה שהכלים החשמליים אינם משחק ילדים אלא כלי תחבורה, כזה שלא רק יכול לקצר את זמן ההגעה ממקום למקום, אלא גם לסכן את החיים של מי שרוכב עליו.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת "אור ירוק.