חוץ מבהלה, אלפי פטירות והיערכות מאסיבית של מערכות בריאות בכל העולם, תחילתה של מגיפת הקורונה בחודשיים האחרונים סימנה גם את פתיחתו של מרוץ חדש בתחום המחקר והפיתוח הרפואי בכל העולם, בניסיון של מעבדות לבלום את הנגיף המסתורי באמצעות פיתוח של חיסון, שלא לדבר על תחרות.
היום, טיפול ספציפי למחלת נגיף הקורונה אין, ועיקר הטיפול בחולה אפוא הוא תומך וניתן על סמך מצבו הקליני של המטופל, כגון סיוע בנשימה והורדת חום.
למרות המרוץ התחרותי, המציאות לא מתאימה באופן אידיאלי בין המורכבות המעבדתית שכרוכה בהליך רגיש ואף מסוכן מסוג זה - לקצב ההדבקה העולמי.
העובדה שהנגיף בצורתו החדשה (לאחר שעבר מוטציה שהופכת אותו מסוכן פי כמה) הוא חדש וזר גם לעין המדעית, הופכת את המלאכה קשה הרבה יותר, כאשר הידע הקליני לגבי המחלה החדשה לא שלם, בלשון המעטה.
יתר על כן, לא ברור גם מהם גורמי הסיכון לפתח מחלה קשה. על פי המידע כעת, נראה כי המחלה קשה יותר בקרב מבוגרים ואנשים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון וממחלות כרוניות. אולם מבחינת ההתפשטות של הווירוס, גם לא ידוע עדיין כיצד ניתן להעביר את הנגיף, האם מישהו שלא פיתח תסמינים עלול להדביק אחרים, כמה זמן הנגיף שורד באוויר, על חפצים או כדומה. מטבע הדברים, עובדות כאלה לא מקלות על המלאכה גם הן.
בצד השני וה"רך" יותר של המטבע הזה, בדיוק לפי הנתונים המפורסמים מסין, יש עדות לכך שברוב המקרים מדובר במחלה קלה. עד 20% מהחולים המאובחנים מפתחים סיבוכים ושיעור התמותה הינו כ־2% מהחולים. בהקשר זה יש לציין שההנחה המקצועית הרווחת היא שלא כל החולים בסין מאובחנים.
אז איפה זה מציב אותנו? אף שמספר קבוצות ברחבי העולם מנסות לפתח חיסון במרץ, לפי משרד הבריאות בישראל אין לצפות לחיסון יעיל במהלך התקופה הקרובה, וזאת על אפן ועל חמתן של ידיעות חדשותיות שמתפרסמות חדשות לבקרים על חיסון בתוך חודשים, שנה וכן הלאה. כך או כך, מדובר כאמור בכמה חודשים לפחות.
פחות מעודדת המחשבה שאם וכאשר יפותח חיסון, החשש העולמי מממדי ההתפשטות יגרום לביקוש יתר ולמחסור בחיסונים. החלופה בינתיים היא הקפדה שבעתיים על הוראות משרד הבריאות בנושא כדי למנוע הדבקה.