כישראלים אנחנו מורגלים בדריכות, בחיים תחת לחץ ובתפעול מצבי חירום. את כל התחושות שיש לנו לגבי כל אלה אנחנו נדרשים לא פעם לווסת ולתווך לילדים הצעירים שלנו. התפשטות נגיף הקורונה עלתה מדרגה ואנחנו חשופים ללא מעט מקומות על פני המפה הקטנה שלנו שבהם נכחו אנשים שנושאים את הנגיף.
מה נוכל לעשות כדי לתווך את המציאות לילדים שלנו באופן שיחזק את החיסון הרגשי שלהם? מארגנים את המידע - נלמד את המציאות כפי שהיא מובאת במקורות מהימנים, נארגן את המידע לעצמנו, ואז נתווך את המציאות לילדים בהתאם לגילם ולשלב ההתפתחותי שלהם.
מתרגמים את המציאות - לילדים צעירים אין חשיבה מופשטת וגם לא ראייה עתידית וכדאי לוודא איתם מה הבינו מהמידע שראו בחדשות, ראו בסרטון או שמעו מהחבר בגן. לוקחים על עצמנו את המשימה ההורית - הדרך שבה נתרגם את המציאות, הערכים שנזרע, ובעיקר המודל שנשדר במעשינו, יקבעו איך הם יתייחסו להתפרצות המגיפה.
מאמצים כוחות - נהיה אקטיביים ונפעל במידת האפשר כדי לשמור על הבריאות שלנו. נקפיד על ניקיון הידיים, נשתמש בנוזל לחיטוי, לא ניפגש עם מכרים חולים כמה ימים ואם אנחנו משתעלים או מתעטשים, נכסה את האף ואת הפה.
אם קיים חשש להדבקה בסביבתנו מומלץ לפנות לעזרה מגורם מקצועי שיאפשר לנו להיזכר בכוחות שלנו ולפתח את החוסן האישי שלנו בהתמודדות עם מציאות בלתי רצויה.
ניתן לילדים שלנו את האפשרות והלגיטימציה להביע כל רגש, החל מפחד מהמחלה, כעס על הנגיף, אכזבה מתוכניות שהשתנו בגלל החשש מהידבקות ועד לחרדה שמא משהו רע יקרה לנו. לא נשפוט ולא נבקר, נגלה אמפתיה, נעניק אהבה, ניתן חיבוק, נניח יד בוטחת ונשדר להם שיש להם על מי לסמוך.
עזרו לילדים שלכם לגלות כבר עכשיו מה מחזק אותם כדי שבתוך הרצון הבסיסי והחשוב לשמור על בריאות הגוף – נצליח לשמר ולחזק את בריאות הנפש.
הכותבת היא מנחת הורים ומשפחה, "מכון אדלר".