רפאל מריאנו גרוסי, הדיפלומט הארגנטינאי בן ה־59 ובוגר האוניברסיטה הקתולית בארצו, מכהן כמנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית רק מחודש דצמבר שעבר - לאחר שמועצת הנגידים של הסוכנות סחבה את המינוי חמישה חודשים מאז מותו של קודמו, יוקיה אמאנו.
המנכ"ל הנכנס עושה הכל בתקופה הקצרה שהוא מכהן בתפקיד כדי להיבדל מקודמו, שתחתיו שירת מספר שנים. הוא רוצה להראות שבווינה יש מטאטא חדש שאינו מטאטא את הפסולת הגרעינית דווקא אל מתחת לשטיח. וזה בראש ובראשונה שינוי בסגנון. גרוסי אינו מפחד מרטוריקה נוקבת ומלקרוא לילד בשמו.
אני זוכר שיחה מלפני כמה שנים בוועידת הביטחון במינכן עם אמאנו, איש נעים וצנוע ודיפלומט מהוקצע, שידע בהחלט מה קורה. "שנינו יודעים שאי אפשר לסמוך על ההבטחות של איראן", הוא אמר. אבל ההודעות הרשמיות של הסוכנות היו פייסניות ודיפלומטיות, ודוברו של אמאנו התקשר אליי כדי להדגיש כי השיחה שממנה ציטטתי הייתה "שיחה פרטית".
הטמפרמנט של גרוסי שונה. הוא לא חושש לצלצל ב"פעמון האזעקה". הוא לא נרתע לחשוף את הדוחות לתקשורת עוד לפני שהונחו על השולחן - והוא מייעד לפקחים שלו תפקיד הרבה יותר סמכותי ואפקטיבי. השאלה היא, כמובן, מה צפוי מעבר לסגנון.
סבא"א נותרה גוף בינלאומי ופוליטי מאוד הפועל בעדינות רבה בתוך מגדל הקלפים של המערך הבינלאומי והבין־גושי שהוקם על רקע האיום הגרעיני בשנות ה־50 של המאה שעברה, ושידע ימים טובים יותר.
בימים אלה נפתחו בווינה השיחות ל"יישוב הסכסוך" בין נציגי המעצמות שחתמו על הסכם הגרעין לאיראן בעקבות תלונתן של צרפת, בריטניה וגרמניה על הפרות ההסכם על ידי איראן. השלוש מדגישות שבאו להציל את ההסכם, שארה"ב פרשה ממנו ממילא, ולא לקבור אותו. האם המעצמות המובילות בסוכנות בווינה יידעו לעשות את הקישור בין העבר, שאת ההוכחות לקיומו סיפקה ישראל, לעתיד הצפוי עם ההסכם או בלעדיו?
האם מנהיגי איראן, אחרי שיחלימו מנגיף הקורונה, יידעו לרדת מהכיסא הגבוה שעליו טיפסו בהפרות ההסכם, בלי שעניבת החנק הבינלאומית תתהדק על צווארם? התשובה מורכבת מעבר לכניסתו לשירות של ה"מטאטא החדש".