קצב האירועים מטורף לחלוטין. עדכון רודף עדכון, הנחיות רודפות הגבלות, נתונים וגרפים מציצים אלינו מכל עבר. חוסר ודאות יוצא דופן שכזה מעולם לא ידענו. לצד המאמצים ההירואיים של צוותי הרפואה למגר את המגפה, אנו חווים משבר כלכלי עצום המאיים לרסק מאות אלפי עסקים, עצמאים ומשפחות ולסחוף אחריו לתהום את המשק הישראלי.
כולם מבינים היטב שהמדינה צריכה להכניס את היד לכיס ולפעול מהר במטרה להשאיר את בעלי העסקים עם הראש מעל המים. כך לפחות חשבתי. התכנית שפורסמה אמש רחוקה מלהיות יעילה מספיק בהינתן המצב הריאלי בו מצוי המשק. ואז ראיתי את התבטאויותיה של המפקחת על הבנקים חדווה בר. ואז קראתי שוב. אבל הטקסט לא השתנה. "אין כרגע מחנק אשראי במשק", הצהירה בר, "הלווים הטובים ממשיכים לקבל אשראי. אנחנו כל הזמן חושבים על עוד ועוד צעדים כדי להקל על הבנקים לסייע ללקוחות בדיוק כדי שלא ייווצר מחנק אשראי".
זה בלתי נתפס: בעיצומו של משבר כלכלי חסר תקדים, בימים בהם אנשים לא מסוגלים לשלם שכר דירה ולקנות אוכל לחג, המפקחת חושבת על "צעדים שיקלו על הבנקים", והיא רגועה כי "הלווים הטובים ממשיכים לקבל אשראי". מבלי לפגוע בכבודה ובמקצועיותה, נראה שהמפקחת חיה ביקום מקביל. כי בעולם שלה יש מטרה אחת בלבד: לשמור על הבנקים. זוהי אזעקת אמת, אבל עושה רושם שהצמרת הכלכלית של מדינת ישראל מסרבת להבין את הצרכים האמיתיים שעולים מהשטח. בעל עסק שקורס לא זקוק כעת לעוד הלוואה שלא יוכל להחזיר ושרק תסבך אותו עוד יותר, הוא זקוק לחמצן. לכסף בחשבון.
ברור לכל שהמשבר איננו נוגע לחוסר תפקוד מבני של המשק. הבעיה האמיתית היא חוסר נזילות בשווקים וסיכון אשראי הולך וגדל, מה שהעלה משמעותית את מרווחי הגיוס והוריד לאפס את הנכונות של הבנקים והמוסדיים לשחרר אשראי לשוק. כולם "מקטינים פוזיציות" ו"אוגרים מזומן" (במשברים, Cash Is King).
כחלק מהצעדים שביצעה המדינה בשנים האחרונות כחלק מהרפורמה בבנקים, נכנסו לשוק שחקנים חדשים רבים, ביניהם נותני אשראי גדולים שמטרתם לייצר תחרות למערכת הבנקאית, הן בזמן התגובה והן בהיקף האשראי ומחירו. השוק החוץ בנקאי בישראל 2020 מעמיד אשראי במחזור של כ-40 מיליארד ש"ח בשנה לעשרות אלפי עסקים בישראל. אלא שעכשיו, דווקא בזמן משבר דרמטי, במקום למנף את היתרונות ואת השכלול שעבר השוק בשנים האחרונות, מקבלי ההחלטות חוזרים לדפוסי העולם הישן.
כיו"ר איגוד חברות האשראי בישראל אני קורא לפעול באופן מיידי כדי לייצר מסגרת גדולה בהרבה של ערבויות מדינה לגופים הפיננסיים החוץ בנקאיים בהיקף של 25 מיליארד שקל לפחות. העסקים זקוקים לאשראי עכשיו - הם לא יכולים לחכות למכרזים, ועדות או הקמת גופים ייעודיים.
איך זה יעבוד? כל גוף פיננסי מפוקח יוכל לקבל ערבות מדינה על חלק מהלוואות שייתן, לפי דרישה ובלי התערבות המדינה ברמת המיקרו של בחינת הלוואה הבודדת לבית העסק. מבנה כזה יאפשר לחברת האשראי לתת הלוואות בתקופה של סיכון גבוה. המלווים יעשו את הבקרה שלהם, יבחרו את העסקים הראויים ויתמחרו כדאיות. כך יהיה מנגנון יעיל, מבוזר ולא ביורוקרטי של הפחתת סיכונים בשוק. במודל כזה כסף יוכל לזרום לעסקים הקטנים והבינוניים כבר מחר בבוקר.
הצד השני של המטבע בוחן את רמת הסיכון על רקע משבר הנזילות. מאחר ולבנקים אין בעיה של מקורות מימון (הם יושבים על הפיקדונות והחסכונות של כולנו), הם יכולים להמשיך לפעול תוך שהם מצמצמים את החשיפה ומייקרים את הריביות. במקביל, כאשר שוק ההון והמוסדיים נמצאים במצוקת נזילות אדירה, כפי שקורה עכשיו, מקורות המימון של ענף האשראי החוץ בנקאי נפגעים משמעותית, והנה לכם, מחנק אשראי.
הגברת חדווה בר שבויה בקונספציה מסוכנת מאוד, לפיה המערכת הפיננסית תלויה אך ורק בבנקים וביציבותם. היא כמובן טועה, שכן שוק האשראי החוץ בנקאי מזרים עשרות מיליארדי שקלים בשנה ישירות לעצמאיים ולבעלי העסקים שמפרנסים עובדים ומשפחות. זהו עמוד השדרה האמיתי של מעמד הביניים הישראלי המניע את המשק. וחייבים לשמור עליו.
אם מקבלי ההחלטות לא יתעשתו זו תהיה בכייה לדורות, לא רק במישור הקיומי עבור עשרות אלפי בעלי עסקים, אלא בעיקר משום שמונופול הבנקים ימשיך להתעצם ובטווח הארוך שוב ייגרם נזק אדיר למערכת. ההיכרות שלנו עם צרכי האשראי של אותם בעלי עסקים במצוקה, יסודית ומשמעותית, ואנו ערוכים לספק להם פתרונות מהירים ויעילים. אנחנו רוצים לעזור – אל תקשרו לנו את הידיים.
הכותב הוא מייסד ומנכ"ל קבוצת פנינסולה ויו"ר איגוד חברות האשראי בישראל