אף על פי שהיינו רוצים להאמין שהדברים ישובו לקדמותם לאחר משבר הקורונה, שמדובר רק בהפסקה זמנית שלאחריה הכל יחזור לתפקד כשהיה - החיים לא ישובו למסלולם אלא יקבלו צביון חדש. המשבר ישנה סדרי עולם, יעצב דפוסי חשיבה וירקום קשרים חדשים במוחנו. בעת התמודדות עם איום הנתפס כקיומי, אנשים נוטים לעצור וליצור לעצמם סדר עדיפויות חדש, ובאותו אופן גם החברה האנושית תברא לעצמה סדר יום חדש. אירוני הוא שדווקא כאשר האנושות מנסה בעיקשות להיעשות חסינה יותר, היא נעשית דווקא ובהכרח פגיעה יותר.
משבר הקורונה מספק הזדמנות לקחת הפסקה במרוץ ולהבין לאן פנינו מועדות. גם כפרטים, גם כארגונים וגם כחברה אנושית. הפרדוקס הוא שאנו לומדים להוקיר דבר מסוים רק כאשר אנו עומדים לאבד אותו. תחושת ההפסד משפיעה על האופן שבו אנו מתמודדים עם המשבר: ההבנה שהמציאות כפי שאנו מכירים אותה היא כה שברירית, גורמת לנו לבצע שינויים באופן שבו נבחר לחיות את חיינו מבחינה אישית ומקצועית, וגם לנסות להבין לאן אנחנו רוצים להמשיך יחד כחברה.
הקלישאה שלפיה אנשים נבחנים בשעת משבר נכונה, אבל אין הכוונה ליכולת להתגבר ולצלוח את המגיפה בשלום. רובנו נמשיך לחיות, אך המבחן האמיתי יהיה היכולת שלנו להמציא את עצמנו מחדש, ללמוד את מה שהטבע מנסה ללמד אותנו ולהשתנות בהתאם. המשבר הוא מבחן הישרדות, וכמו באבולוציה, גם כאן החזק שורד.
דרווין גילה שמינים יכולים להשתנות על ידי תהליך של ברירה טבעית - ניצחונו של זה היודע להתאים עצמו לסביבה (survival of the fittest). שינויים אקראיים בגנים של האורגניזם מגדילים או מפחיתים את סיכויי הישרדותו. אותם שינויים שיימצאו יעילים יזכו את בעליהם בסיכויי הישרדות גבוהים יותר. הטבע אינו חומל על החלשים. כוחות הטבע קובעים את דפוסי השינוי ללא תוכנית קבועה מראש. בטבע השורד הוא זה שמסוגל להתאים עצמו לסביבה ולמציאות החדשה במהירות וביעילות.
גם מגיפת הקורונה היא שינוי אקראי ולא צפוי. אף אחד לא היה יכול לצפות את המשבר. לכן ארגונים, חברות ופרטים שידעו להתאים עצמם למציאות המשתנה, הם אלו שישרדו.בנוסף ליכולת של ארגונים להשתנות, צריכה להיות להם תשתית יציבה כדי לשרוד. כל אותם ארגונים שלא יצליחו להחזיק מעמד ללא תזרים מזומנים, כל אלו שלא יצליחו למצוא פתרונות דיגיטליים ולעבור למרחב המקוון במהירות או לעשות שינויים והתאמות למה שהלקוחות צריכים כאן ועכשיו - ככל הנראה לא ישרדו במציאות שאחרי הקורונה. גם כל אותם יועצים למיניהם ומומחים מטעם עצמם נבחנים בשעת משבר. אלו שסיפקו ערך אמיתי ימשיכו לספק ערך גם עכשיו, אבל כל אלו שעסקו בנפנופי ידיים ככל הנראה לא ישרדו.
# # #
המשבר חשף שני אופני התמודדות. התמודדות תגובתית - אלו שמנסים למצוא פתרונות מהירים ולהגיב על האתגרים; והתמודדות פרואקטיבית - אותם ארגונים שהיו מוכנים מראש. הם גם אלו שמבחינתם המשבר הוא הזדמנות להתפתח בכיוונים חדשים. נסים טאלב כותב בספרו ״אנטי שביר״ שאי־סדר וחורבן פוטנציאלי הם למעשה הזדמנויות להתחזק. אלו שינצלו את המשבר כדי לחשוב מה לא עבד וכיצד ממשיכים מכאן, הם אלו שייצאו מחוזקים.
המשבר הוא קטליזטור למגמות קיימות שהוכחו כיעילות, ומצד שני הוא מביא להכחדה של מגמות שאינן יעילות. במובן זה נחווה האצה של מגמות שהחלו עוד לפני המשבר, כמו עבודה מהבית, מסחר מקוון ומודלים גמישים של עבודה. כל אלו נמצאים כיעילים מאוד וחסינים מפני משברים. במבחן התוצאה מגמות אלו אפשרו לנו להמשיך לתפקד ביעילות גם בתנאים של הגבלות והנחיות נוקשות. מצד שני, המשבר יביא להכחדה של ארגונים, דפוסים ותבניות שאינם מאפשרים תפקוד כאשר התנאים משתנים. ארגונים שלא דאגו ליצור ערוץ דיגיטלי המאפשר להמשיך לתקשר עם לקוחותיהם באופן מקוון, כמו מוסדות החינוך, נתפסו בקלקלתם במשבר הנוכחי. עסקים שדשדשו מאחורי הקדמה ייאלצו להעביר את כלל השירותים לדיגיטל. העתקת החיים למרחב הווירטואלי מוכיחה עצמה כביטוח מפני פגיעה בעסקים בעת אירועים לא צפויים.
מגמה נוספת שהואצה היא עבודה מהבית. זה החל בארגונים הפועלים בסין, הונג קונג או יפן, שנאלצו לעבור למודל זה כדי למנוע השבתה מלאה של הפעילות. בעקבות התפשטות הנגיף לשאר העולם חברות רבות נאלצו לאמץ את המודל, שהוגדר ב־CNN כ״ניסוי הגדול בעולם לעבודה מהבית״. המודל מחייב הסתגלות של הארגונים, אך לא פחות מכך של העובדים. עבודה מהבית לא דורשת רק אמצעי חיבור מרחוק ומשרד מאולתר אלא גם שינוי תודעתי, יכולת משמעת עצמית גבוהה ויכולת לעמוד בפיתויים, כמו ללכת למקרר כל חצי שעה, לפתוח פייסבוק או לראות סרטים. הקושי הפסיכולוגי מהווה אתגר, כיוון שהמודל המנטאלי שגיבשנו עבור בית ומשפחה, יצטרך לעבור שינוי ולכלול גם מקום עבודה.
המצב לא יחזור לקדמותו לאחר המשבר. המשבר יהווה זרז לאימוץ מודלים גמישים של עבודה, שלהם צפויות להיות השלכות מרחיקות לכת על מודל ההעסקה. אנו נראה מעבר מבנייני המשרדים של היום לחללי עבודה גנריים, שבהם יושבים עובדים מחברות שונות המאפשרים ניידות וגמישות, כמו גם בנייה של בתים פרטיים שמביאה בחשבון חדר המשמש כמשרד. שינוי זה לא יפסח על מוסדות לימוד כמו בתי ספר ואוניברסיטאות, שיאפשרו צילום ושידור של השיעורים ופלטפורמות המאפשרות דיונים אונליין.
# # #
משבר הקורונה גם גרם לעולם להבין עד כמה הוא תלוי בכלכלת סין. הוא חשף את חולשות הגלובליזציה. יותר מכל מלחמת הסחר, וירוס קטן הצליח לחשוף את האמת הפשוטה - העולם וארה"ב בפרט תלויים במפעל הייצור שנקרא סין. בדרך לא צפויה, טראמפ ניצח בקרב הגדול שלו נגד תהליכי הגלובליזציה. אנו נתחיל לראות ככל שיתאפשר מדיניות של החזרת הייצור הביתה והפחתת התלות בסין. חברות הענק שהבינו עד כמה המציאות שברירית לא ירשו לעצמן לפתח תלות כה הדוקה בכוח הייצור של גורם חיצוני שאין להן שליטה עליו.
ההיסטוריה מלמדת אותנו כי מגיפות מסתיימות בסופו של דבר, והעולם יחזור לענייניו. עם זאת, תעשיות רבות ישתנו ללא הכר בזכות הלקחים הרבים שנלמדו במהלך המשבר. על הממשלות ובעלי העסקים בעולם להכין את עצמם כבר כעת ליום שאחרי. מי שישכיל להקדים ולעשות, לא רק ישרוד את המשבר, אלא עשוי אף למצב עצמו כקובע מדיניות וכמוביל שינוי המעצב את המציאות בסדר היום החדש.
הכותבת היא חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי, המרכז הבינתחומי הרצליה
[email protected]