אין ספק כי המנצח הגדול של ההסכם להקמת ממשלת חירום לאומית הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקיבל על מגש תקופת כהונה נוספת בת 18 חודשים.
בדרך לעוד שנה וחצי בבלפור, אף שהוא עומד למשפט תחת כתבי אישום חמורים, קיבל נתניהו חותמת הכשר מיריבו הפוליטי המר ביותר ח”כ בני גנץ, שהפר בכך הבטחה ברורה שנתן לבוחריו. אם בג”ץ יפסול את נתניהו, גנץ לא יוכל ליהנות מההפקר והמערכת תצעד לסיבוב בחירות נוסף.
רשימת ההישגים של נתניהו כוללת גם שליטה של הימין בוועדה למינוי שופטים, נושא שהיה לו מאוד חשוב ועיכב עד לרגע האחרון ממש את החתימה על ההסכם. עוד יכול נתניהו לרשום לזכותו תאריך יעד, 1 ביולי, להחלת הריבונות הישראלית ביו”ש. אומנם גנץ הכניס הסתייגות שלפיה החלטה כזאת תיעשה בהידברות בינלאומית, אבל אם התוכנית תצא לפועל - לנתניהו תהיה מורשת רשומה על שמו באותיות זהב.
מה עוד השיג נתניהו? ההבטחה של כחול לבן להקים ועדת חקירה בנושא הצוללות נקברה. חוק הלאום לא ישונה וחוק הגיוס ישוב להיות במתכונת הרצויה לחרדים. העילה להקמת ממשלת החירום הייתה לכאורה משבר הקורונה. כאן נתניהו נענה בחפץ לב לדרישת גנץ להקים קבינט קורונה, ומעכשיו יהיה לו שותף גם לאחריות וגם למחדלים.
גנץ מצדו יכול להתגאות בדבר אחד עיקרי: הוא הראשון זה עשור שהצליח לקבוע תאריך תפוגה לאחיזה של נתניהו בהגה השלטון, גם זאת בהנחה שנתניהו יכבד את חלקו בהסכם, אבל במחיר של ממשלה מנופחת, הגדולה בתולדות ממשלות ישראל, וזאת בשעה קשה למשק כשמיליון ישראלים מובטלים. עוד מתגאה גנץ בחצי תיק חוץ לגבי אשכנזי ובחבילת “תיקי הדמוקרטיה” שתקבל כחול לבן: משפטים, תקשורת ותרבות, ובכך שהצליח לטרפד את מינויו של יולי אדלשטיין ליו”ר הכנסת.
ויש לזכור עוד שההליכה של גנץ לרוטציה עם נתניהו הביאה לפירוק מפלגת כחול לבן. בספסלי האופוזיציה ימתין לו כעת יריב מר בדמותו של ח”כ יאיר לפיד, שיעשה לו חיים קשים בממשלת החירום.