מאז החלה סאגת הבחירות באפריל אשתקד, רבים ודאי מהרהרים מי ראוי להיות ראש הממשלה הבא. ובכן, בנימין נתניהו יסיים כנראה לכהן בתפקידו מתישהו ב...עשור הקרוב.
ישראל עדיין נלחמת על חייה, היא אינה נורווגיה או צ'כיה, ולכן חייבת שבראשה תעמוד/יעמוד מנהיג חזק, בעל יכולות פנומנליות. מישהו שחווה סבל וקשיים בחייו הציבוריים - ויכל להם. איש לא מגיע לכך ללא עבודה קשה, ללא שנות הליכה במדבר, ללא רקע, יכולת אישית ומוטיבציה אדירה.
מצד אחד, דרוש מנהיג שלא נלחץ מצווחנים, מהפגנות, מאולפנים ש"שוחטים" אותו ומכותרות אדומות בתקשורת. מצד שני, על המנהיג להיות בעל עוצמה אישית ויכולת לעמוד בהתחייבויות ובפיתויי השררה. מאידך, לא כל מי שמשנה דעה או שוקל מחדש הוא בוגד, ולעתים אף להפך. יביט כל אדם במראה, וגם כל מבקר, וישאל את עצמו כמה פעמים בחייו התאים פעולה למצב.
הסכם ביבי־גנץ חשף לטעמי שני מנהיגים בעלי שיעור קומה, שונים זה מזה וגם מהאחרים, מכירים זה את זה ברמת משמעותה של תזוזת כל תו בפנים, ובאותה מידה מתעבים כנראה זה את זה. השניים הם בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן.
נתניהו הוכיח שהוא כנראה פנומן. קוסם. אלמלא נמאס ממנו וממשפחתו, אלמלא האישומים (הלוואי ויצא נקי), הוא ראש ממשלה אידיאלי. בהינתן שלא יכהן לנצח עולה שאלת היורש המתאים, לא רק מהליכוד. בעבר היה כזה, קראו לו אריאל שרון, שאיש לא הימר עליו, מפקד אמיץ ואולי קצת "משיגנע". אריק נחשב קיצוני, עבר קשיים והאשמות - ולבסוף התרכך וזכה לקונצנזוס חסר תקדים.
לאריאל שרון של אז קוראים היום אביגדור ליברמן. 42 שנים בארץ, 30 שנה בזירה הציבורית, ומה האיש לא עבר? אף שהגיח ממפלגה קטנה, הוא חצה מחוזק את שלוש מערכות הבחירות והחזיק במפתחות להקמת הממשלה.
לליברמן הוצע כל פיתוי אפשרי, אך הוא סירב לסטות מההבטחות לבוחריו. בניגוד לכל הספקנים ובניגוד לגנץ, ליברמן גילה עוצמה, איפוק ומנהיגות. יש בו קור רוח ויכולת חשיבה שקולה שמנותקת מכל לחץ חיצוני. אם יורשה לי להמר, מקרב ראשי המפלגות הוא האדם המתאים לכהן כראש ממשלה אחרי נתניהו. האם וכיצד זה יקרה? קשה לחזות.
הכותב הוא יועץ אסטרטגי־תקשורתי, בעלים ומנכ"ל משותף של "פאר לוין תקשורת". גילוי נאות: הכותב שימש בקמפיין האחרון יועץ אסטרטגי אישי לאביגדור ליברמן.