האם בקרב כל ציבור ההורים, המורים, הגננות ואפילו הסייעות לא נמצא מתנדב אחד שהסכים להיכנס לאחד מהדיונים על מתווה החזרה ללימודים של משרד החינוך? האם יכול להיות שקודקודי המשרד לא התייעצו עם אף גורם שראה כיתת גן או בית ספר מבפנים בעשור האחרון?
אחרת אי אפשר להסביר את המתווה ההזוי של החזרה ללימודים, שמטרתו המוצהרת היא לאפשר להורים לשוב למקומות העבודה שלהם ובכך להחזיר את המשק לשגרה. זו הסיבה שהראשונים לחזור הם דווקא ילדים בגילים הנמוכים, שמתקשים יותר להקפיד על עקרונות השמירה על המרחק וההיגיינה האישית. הם נבחרו לחזור ראשונים לא כי הם חייבים להשלים את הלימודים שפספסו - אלא מפני שהם חייבים השגחה, וכדי לשחרר את ההורים מהשגחה עליהם, נפתחו המסגרות.
בפועל, פתיחת מוסדות החינוך בפורמט הנוכחי תאפשר למעט מאוד הורים לשוב לעבוד. בלי צהרונים, שעד לרגע זה לא ברור מתי הם ייפתחו, כמעט אף הורה לא יכול לעבוד. יום לימודים בבית הספר שמתחיל בשמונה ומסתיים בשעה 12:35, ארבע וחצי שעות ברוטו, ללא צהרון, לא מאפשר להורים לחזור לעבודתם. גם הורים לתלמידי בית ספר יסודי שלא חזרו עדיין לספסל הלימודים, כיתות ד’ עד ו’, לא יכולים באמת לחזור לעבודה במשרה מלאה. נכון, ילד בן 9 יכול להישאר לבד בבית, אבל האם ישאירו מרבית ההורים ילד בגיל זה לבד בבית מדי יום לשמונה וחצי שעות, אורכו של יום עבודה ממוצע (לא כולל נסיעות אל ומהעבודה)?
ועוד לא דיברנו על הרוטציה בגנים, שמתחרה במידת המופרכות שלה רק בזו של ביבי וגנץ. על פי המתווה, כל גן עירייה נחלק לשתי קבוצות, שכל אחת מהן לומדת שלושה ימים רצופים, ואז יוצאת לשלושה ימים בבית, כשבשבוע שאחרי, הן מחליפות בימים. כתוצאה מכך, הילדים שחזרו היום לגנים, ילמדו יומיים בלבד, שכן ביום שלישי יש חופש ל”ג בעומר, שטרם בוטל כי הרי הגיוני להיצמד ללוח החופשות המקורי רגע אחרי שהמדינה חזרה מחופשה של חודשיים. אותם ילדים, שבשבוע הבא ימי הלימודים שלהם יתחלפו עם ילדי הקבוצה השנייה, יחזרו אל הגן רק ברביעי הבא, עוד שמונה ימים (!). כמה מעסיקים יזרמו עם התוכנית הזו? עובד שחוזר ליומיים ויוצא לשמונה ימי חופש?
וזה לא נגמר. על פי המתווה, להורים אסור להיכנס לשטח הגן. אני לא מכירה כמעט אף ילד בן שלוש או ארבע שאחרי חודשיים בבית, נכנס בשמחה לגן. במקרה הטוב, הוא נדבק לרגל של ההורה בבכי, במקרה הפחות טוב, הצרחות שלו מרעידות את השכונה. כמובן שגם הדרישות לשמירה על מרחק בקרב ילדים בגילים האלה לא מחזיקות מים.
מתווה החזרה ללימודים מעיד יותר מכל על ניתוק, וחוסר מודעות בלתי נתפס, של מקבלי ההחלטות משגרת החיים של האזרחים. בדיוק כמו מתווה הלמידה מרחוק, שהראה חוסר בקיאות מוחלט, גם באסטרטגיה הנוכחית מופגן חוסר ההיכרות של הקברניטים עם החיים עצמם: מאינפורמציה אלמנטרית כמו שעות הפעילות של המסגרות ועד הבנה של התנהגות ילדים בגיל הרך.
האתגרים ברורים, והמטרה – מניעת התפרצות נוספת של הקורונה ושמירה על בריאות הילדים והצוותים – היא ראשונה במעלה. רק אל תספרו לנו (ולמעסיקים) שכך אתם מאפשרים להורים לחזור לעבודה. זהו מצג שווא. בינתיים, כל עוד הלימודים מתנהלים בפורמט הנוכחי, רוב ההורים יצטרכו להיות הרבה יותר בבית והרבה פחות בעבודה.