1.
שר האוצר ישראל כ"ץ הוא בולדוזר ששועט קדימה. להבדיל מקודמו משה כחלון, הוא לא בובת קרטון, הוא מנהיג. מה שהיה בתקופת כחלון, כשפקידי האוצר ניהלו את המדינה - הסתיים, ואחרי הרבה שנים שוב יש במשרד האוצר בעל בית.
השבוע הוכיח כ"ץ שהוא לא דופק חשבון - והעניק רוח גבית לממונה על שוק ההון, כשהחליט לדחות הצעת חוק של חבר מפלגתו ח"כ מיקי זוהר, וטרפד כניסה של חברות האשראי לשוק הביטוחים. שר האוצר עשה זאת אף שיותר מאלף סוכני ביטוח התפקדו לליכוד, ובכך הוכיח שאפשר גם אחרת.
את הכוונה להעלות את ההצעה לסדר היום סיכם ח"כ זוהר עם ח"כ איתן ("אכלו לי, שתו לי") גינזבורג, יו"ר ועדת הכנסת, שרק נפלאות הפוליטיקה הציבו אותו בתפקיד המכובד.
רק בפוליטיקה הישראלית ממלא מקום ראש עיר שכשל בבחירות מוניציפליות ברעננה, השאיר למחליפו בור תקציבי של עשרות מיליוני שקלים ולא זכה באמון הציבור, יכול להפוך ליו"ר הכנסת - מה שמעיד על איכותם ורמתם של חברי הכנסת שלנו.
בחייו הפוליטיים הקצרים הצליח גינזבורג להוכיח שנאמנות היא תכונה שאסור לייחס לה חשיבות מוגזמת. עו"ד איתן ארז, שעומד בראש "יושרה לישראל", התחקה אחר נאמנותו כשערך תחקיר על חברי כנסת מכחול לבן שבגדו במצביעיהם.
"גינזבורג היה במפלגת ישראל אחרת, מפלגת העבודה, עבר לסיעת לב ברעננה, בגד בנחום חופרי שהיה ראש העיר, חזר למפלגת העבודה, היה שמונה חודשים ראש עיר במינוי מבלי שנבחר לתפקיד, הפסיד בבחירות, עבר לכחול לבן, נכנס לכנסת במקום 32 ברשימה, ובגד שוב", צייץ ארז בטוויטר.
על פי אמות המידה שנהוגות בפוליטיקה, התנהלותו של גינזבורג לא נתפסת כחריגה בעיני ראשי מפלגתו.
גם הם עשו את זה.
2.
פרופ' יעל אמיתי ניצחה את שר המדע והטכנולוגיה לשעבר אופיר אקוניס. זה לקח זמן. היא נאלצה להמתין עד לחילופי השרים במשרד המדע, ועכשיו פרופ' אמיתי תהיה חברה במועצת הנגידים של קרן גרמניה־ישראל למחקר ולפיתוח מדעי.
אמיתי, חוקרת בתחום המוח, נאלצה להמתין שנתיים למינוי, משום שאקוניס סירב לאשרו לאחר שחתמה על עצומה הקוראת לאוניברסיטאות להעניק תמיכה לחיילים שסירבו לשרת בשטחים, ובכך כביכול הביעה תמיכה בסרבנות.
השר החדש יזהר שי החליט להפוך את ההחלטה. הוא הודיע לבג"ץ על אישור המינוי, וחסך כנראה מבוכה רבה. אני מסכים עם שי. אין מקום לערב שיקולים זרים בעבודה מקצועית. לדעת שר המדע הקודם, מי שסירבו פקודה אינם זכאים לקבל את אותן הטבות שלהן ראויים סטודנטים שהיו מוכנים להתייצב לכל משימה. אבל לא צריך להיות שום קשר בין מינוי מקצועי לבין דעה פוליטית.
מי שאוחז בכוח המשרה ובידיו גם עוצמת השררה, ומנצל זאת כדי למנוע מינוי מקצועי - פועל בדרך לא ראויה. לפני כמה שנים הכרתי פרופסור מוכר לרפואת אף אוזן גרון באחד מבתי החולים הגדולים בארץ. הוא האמין בתיאורית קונספירציה, שלפיה מאבטחי שב"כ הם שרצחו את ראש הממשלה יצחק רבין ולא יגאל עמיר.
סלדתי מהמחשבה ומהעובדה שרופא בכיר, אדם רחב אופקים ובעל השכלה רחבה בתחומו, מביע דעות מעוררות סלידה, אבל אני לא מכיר אף לא מטופל אחד שנמנע בשל כך משירותיו של המומחה, וגם בית החולים שבו הוא הועסק לא ויתר עליו.
כך ראוי היה לנהוג גם במקרה של המינוי למועצת הנגידים של קרן גרמניה־ישראל. חייבת להיות הפרדה ברורה בין דעה פוליטית לבין כישורים מקצועיים, ואסור לקשור בין הדברים.
אקוניס אמר ל"מעריב" כי ניהל לבדו במשך שנתיים מאבק נגד פרופ' אמיתי, היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, ועד היום בג"ץ לא קיבל החלטה שיש למנותה לתפקיד. עוד ציין השר לשעבר ששידול לסרבנות הוא עבירה פלילית, בעיקר כאשר הדבר נעשה תוך מבצע צבאי.
3.
דודי אמסלם - שהיה כמעט שגריר בלונדון, והעדיף את כורסת השר לענייני הסייבר והשר המקשר בין הממשלה לכנסת - הוא איש שופע הבטחות, אך לא בטוח שהוא טורח לקיים אותן.
אמסלם מבקש להצטייר כמי שדואג לנזקקים. הוא הבטיח לחולי סרטן הבטחה שאין אנושית ממנה: להעניק להם הנחה בשיעור של 40% על תרופות מצילות חיים. לשם כך הוא הגיש לפני השבעתו לכנסת הקודמת הצעת חוק לזכרה של רעייתו המנוחה - שנפטרה בגיל 44 מסרטן ריאות - והכתיר אותה בשם "חוק רוזי". החוק נועד לאפשר לחולים במחלות חשוכות מרפא לקבל תרופות במחיר מוזל מאוד, כדי להאריך את חייהם.
לאחר שעשה זאת, השר לא הפסיק להתראיין מעל כל במה על הצעת החוק האנושית שהגה. הוא לא ויתר על שום אולפן שידור כדי להעביר את המסר החשוב, שעל פיו משרד הבריאות יעניק כספי תמיכה לעמותות ולמוסדות שאינם קופות חולים, והרגיע את מי שזקוק לעזרה שהדבר יאפשר לחולים לרכוש תרופות בהנחה.
"מדובר במילוי צוואתה של אשתי רוזי", אמר בראיון שהעניק לאתר ערוץ 7. "נשבעתי על קברה לעשות הכל כדי לקדם את הנושא".
אלא שמתברר שהבטחות לחוד ומעשים לחוד. עמותות שמבקשות לסייע לחולים במחלות סופניות נדחות בלי שהן זוכות לקבל פרוטה ממשרד הבריאות, וגם לא זוכות להסבר לגבי הדחייה.
משרד הבריאות אישר שבשנים 2017־2019 לא הועבר אפילו שקל אחד לטובת חולים סופניים בעקבות "חוק רוזי". אשר לשנה הקרובה, המשרד לא מתחייב לכלום, ואומר שהכל תלוי במשרד האוצר.
כאשר מדובר בהצלת חיים, מצופה משר בממשלה, שיש לו הכוח לפעול, לממש הבטחות. פניתי לאמסלם ולמשרד הבריאות כדי לברר אם יש מי שזכה לראות שקל בעקבות נאומיו המרגשים, או שגם במקרה הזה מדובר בהבטחה של פוליטיקאי שלא שווה כלום.
אמסלם טען בתגובה שהפרויקט תקוע בגלל הייעוץ המשפטי של משרד הבריאות. לטענתו, הוא פרסם את הדברים רק לאחר שהתברר לו שאושרו כל התקציבים, והוא ימשיך לעקוב ולא ירפה עד למימוש הרעיון המקורי. גם אנחנו. הכותב הוא משפטן ששימש כמנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון וכיו"ר אגודת העיתונאים. נמנה עם מייסדי "יושרה לישראל".