ניהול יעיל של משברים שגורמים הטבע והאדם, הוא קנה מידה חשוב להערכת מנהיגים בדמוקרטיות הליברליות. ניהול כושל של משברים מתמשכים מפיל מנהיגים ולרוב מסיים את הקרירה הפוליטית שלהם.
הכישלון לטפל ביעילות במשברי ההגירה באירופה גרם לבחירתן של ממשלות ימניות־לאומניות גם במזרח אירופה, במדינות כמו הונגריה ופולין, וגם במערב אירופה, במדינות כמו איטליה ואוסטריה.
הכישלון לנהל את משבר הברקזיט בבריטניה הביא לנפילתם של ראשי הממשלה דייוויד קמרון ותרזה מיי. ואם למפלגת הלייבור היה מנהיג פחות קיצוני ואנטישמי מג'רמי קורבין, קרוב לוודאי שהיא הייתה מנצחת בבחירות האחרונות.
בחירות על רקע של כישלון בניהול מצבי משבר הן בדרך כלל בחירות של מחאה נגד הממשל המכהן. זה היה המצב אחרי מלחמת יום הכיפורים, שהביא לראשונה לניצחון של הליכוד אחרי 29 שנות שליטה מוחלטת של מפא"י. אהוד ברק כיהן תקופה קצרה כראש ממשלה והודח מתפקידו בשל כישלונו להתמודד עם האינתיפאדה השנייה.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו מתמודדים עם משברים קשים. טראמפ מצוי בעיצומה של מערכת בחירות. אם לא היה מופיע גל שני חמור של הקורונה, ייתכן שגם נתניהו היה מתפתה ליזום סיבוב בחירות נוסף בחודשים הקרובים.
עד להופעת המגיפה, היה נראה שטראמפ יצליח להיבחר לכהונה שנייה. ההיסטוריה והמצב הכלכלי נטו לצדו. ב־40 השנים האחרונות רק שני נשיאים לא הצליחו להיבחר לתקופת כהונה שנייה עקב קשיים כלכליים: ג'ימי קרטר וג'ורג' בוש האב. כלכלת טראמפ הייתה במצב מצוין - אבל הנגיף שינה הכל.
טראמפ לא יודע לנהל משברים. ב־2019 פקדה סופת טורנדו עזה את פורטו ריקו, שטח חסות של ארצות הברית. טראמפ לא עשה דבר לסייע ורק האשים את המנהיגים המקומיים בכישלון לשקם את ההריסות. הוא נכשל כליל בניהול שלושה משברים שהצטלבו בו זמנית: המשבר הבריאותי והכלכלי של מגיפת הקורונה, והמחאה העזה נגד האלימות והגזענות של המשטרה נגד אזרחים שחורים. טראמפ מאשים את הדמוקרטים, את התקשורת ואת סין אבל מאבד תמיכה בקצב מהיר.
ב־2008 נבחר ברק אובמה לנשיא הראשון השחור בתולדות ארצות הברית. הוא ניצח בעיקר עקב הצבעת מחאה נגד הרפובליקנים בשל המשבר הכלכלי הקשה והמלחמות הכושלות באפגניסטן ובעיראק. טראמפ ניצח ב־2016 הודות לגל מחאה אדיר נגד הממסד שיריבתו, הילרי קלינטון, הייתה נציגתו הבולטת.
לטראמפ, כמו לנתניהו, יש בסיס תומכים רחב, אבל הוא לא מספיק כדי לזכות בבחירות לנשיאות, ואם הוא לא יתחיל לנהל את משברי הקורונה בצורה יעילה, הוא יפסיד בבחירות הקרבות לנשיאות, שיהפכו בעיקר להצבעת מחאה נגדו. במצב כזה לא משנה מי יעמוד מולו, אפילו ג'ו ביידן הדמוקרט, שנראה חיוור, מבולבל וחסר כריזמה.
נתניהו, בניגוד לטראמפ, ניהל היטב את הגל הראשון של המגיפה, אבל עד עתה נכשל בבלימת הגל השני ובניהול המשבר הכלכלי המתמשך. הוא עשה ויתורים כדי להקים ממשלת אחדות עם כחול לבן, אבל לא מכבד את ההסכמים הקואליציוניים ועל כל מחלוקת בדעות מאיים בהליכה לבחירות.
למרות הכישלונות הניהוליים, הסקרים עדיין מורים על עדיפות לנתניהו על האופוזיציה. אולם במצב הנוכחי, הצבעה בבחירות בשנה הקרובה תהיה קרוב לוודאי הצבעת מחאה, ולכן עדיף לנתניהו להימנע מעימותים ומהקדמת הבחירות.
הכותב הוא מומחה לארצות הברית וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן