בואו נפליג בדמיון. בואו נדמיין מה היה קורה לו ההמון המוסת והמשולהב בבלפור היה מתגבר על שרשרת השוטרים והמאבטחים ומצליח לחדור לשטח ביתו של ראש הממשלה? מה היו עושים אותם מפגינים, שבימי שגרה אוהבים להפגין נגד השנאה והפלגנות בעם, שבה הם מאשימים את בנימין נתניהו? מעלים את שרה על המוקד? מענים את יאיר במרתף ומפצחים את גולגולתו במכות רצח? תולים את ראש הממשלה על עץ, או מתחילים בניפוץ החלונות ומקנחים בהעלאת הבית כולו באש על יושביו? איפה היה עוצר ההמון המשולהב על ידי הדגלנים השחורים ושלל האנרכיסטים האחרים?
בואו נפליג בדמיון וננסה להבין מהו בנק המטרות של האנרכיסטים המקבילים באזור תל אביב. עם מי הם יבואו חשבון בהיעדר בית של פוליטיקאי צמרת ברחוב בלפור בתל אביב? האם הם יסתפקו בניפוץ שמשות של משרדי הממשלה והביטוח הלאומי? או שמא בלהט הרצון להוכיח שאצלנו יודעים להפגין כבכל העמים, ייראו כאן מחזות הלקוחים ממלחמות אזרחים ברחבי העולם? האם במסגרת זריעת חוסר האמון במי שמנהלים את המאבק בקורונה, יושמד רכוש ציבורי, ייבזזו חנויות, ייחסמו הכבישים וענני זיהום אוויר יינשאו מבריקדות של צמיגים בוערים? או שמא הם ירחיקו לכת עד כדי עשיית לינץ' בשוטר או בשוטרת שייפלו לידיהם?
בואו נפליג בדמיון וננסה להבין מה יקרה אם המוני ישראל יקבלו את עצתו המסוכנת של איש הציבור הדגול, ח"כ ועו"ד עידן רול, ויפרו סגר כשסופת הקורונה משתוללת בחוץ? ומה יעשו אותם מטיפי קבע באמצעי התקשורת, אשר יודעים לקצוץ דק כל "רוליטיקאי" מימין, שרק מרמז על סירוב פקודה לגירוש יהודים מביתם בשטחי יו"ש? מה יגידו האברמוביצ'ים, רינה מצליח ושאר צדקני הממלכתיות, ובעיקר מעניין מה יהיה גובה הטון ומה תהיה נימת הטון שבהם יפנו אל ה"רוליטיקאים" החדשים, שיטיפו לסירוב סגר ושאר הנחיות הבריאות?
מה יעשו הנוסבאומים ותואמיהם מערוצי כאן ורשת? ימשיכו לצלם סרטי סנאף בבלפור ולתאר בקול ניחר מהתלהבות את ההפגנה הזועמת, תוך תפילה להסלמה ולעוד אקשן? ומי יתנדב לעשות את המעשה הקיצוני ביותר, אחד מצבא האנרכיסטים המגויסים או שמא אחד האידיוטים השימושיים, שמאמין באמת ובתמים שכל מי שמפגין לצדו סובל מחרפת אבטלה או מאובדן הכנסה מעסק?
זו הרי לא הפגנה פוליטית - כך חוזרים האנרכיסטים על המנטרה שלהם תחת כל מיקרופון רענן. יש מי שבאמת ובתמים משוכנעים שמנהיגי המרד, שהגיעו והביאו מפגינים מכל קצוות הארץ בטיוליות ובאוטובוסים הממומנים על ידי קרנות חדשות וישנות, הם נשמות תמימות שמטרתן לסייע להם במצוקה הכלכלית שאליה נקלעו בגין הקורונה, אותה שפעת קלה שהמציא יאיר נתניהו תמורת שלמונים שקיבל בחשאי מממשלת מחוז ווהאן שבסין.
איזו עליית מדרגה צפויה לנו במאבק נגד נתניהו לאחר המחזות שראינו השבוע? האם במסגרת הניסיונות לתווך לציבור קונספירציה בריאותית - נראה בחוצות חולי קורונה צעירים התוקפים במזרקים את חבריהם או עוברי אורח תמימים ומדביקים אותם בכוונת מכוון במחלה? האם נצפה במרעילי בארות מודרניים, היורקים את הנגיף היישר אל האוכל במטבחי המסעדות?
כאשר מתבוננים במציאות שבין הגל הראשון לגל השני, אפשר להבחין בבירור במעבר של עידנים: מעבר בין עידן הקורונה, שבו אנשים גילו עדיין שפיות, לעידן הרול של האנרכיה המכוונת. בעידן הקורונה אנשים הבינו שמצבם משתנה בריאותית וכלכלית בשל מגיפה עולמית. מי שהובילו את העידן הזה היו אנשים רציונליים דוגמת פרופ' גבי ברבש ומשה בר סימן טוב. בשלהי העידן החלו להתפתח דמויות שוליים כמו פרופ' יורם לס, שזרעו את זרע הקונספירציה שהבשיל במהלך העידן השני.
בגל השני, שאותו אני מכנה עידן הרול, נשכחה המחלה כליל. נשכחו העובדות. אנשים הדחיקו את העובדה שמדינות אחרות שחשבו שמיגרו את הקורונה, זכו אף הן לגל שני, להתפרצויות חוזרות של תחלואה ולסגרים חוזרים. האם הממשלות אחראיות לזינוק ברמות התחלואה? האם נתניהו אחראי לכך? האם הממשלה צריכה להיערך לכך שאזרחיה יפרו את ההסכם ביניהם וייצאו לחגוג כאילו אין אלוהים, אין מחר ואין קורונה?
האם מדינות דמוקרטיות, כחלק מההיערכות לפתיחת סגרים וחזרה לשגרה, צריכות להפוך למדינות משטרה, שבהן כל הפרת הנחיה מזכה בקנס או בענישה חמורה יותר?
מביביסטיליה לגנצטיליה?
כאשר אנרכיסטים ממומנים משמאל, שיש להם כסף לייצור חולצות, סטיקרים ודגלים ולארגון היסעים - מאשימים את ראש הממשלה בעלייה ברמת התחלואה ובהולכת שולל המונית, ביחס לחומרת מחלת הקורונה - קשה להישאר אדיש. פעם אנרכיה הייתה התפרצות של המונים מתוך זעם יוקד. אנרכיה מטבעה לא יכולה להיות מכוונת. אבל בעידן הרול, האנרכיה מכוונת, ממומנת, רוכבת על מצוקת ההמונים ורוקדת על הדם בעידודה של התקשורת.
"רוצים לראות דם" - כך היו ממריצים פעם בקרבות רחוב, שבהם לא נמצא מי שיסתכן בהפרדה בין הנִצים. יש מי שהמסרים של האנרכיסטים הממומנים נופלים לו על אוזניים קשובות משום שהוא מובטל או שפרנסתו התקפחה מחמת הקורונה, או שנכנס ללחץ בשל אי־הוודאות הכלכלית.
אי אפשר לדעת מי מסוכן יותר: מי שהוטל עליו להוביל את הקרב בתוקף שייכותו לקבוצת "האנרכיסטים הממומנים", או מי שבולע בצמא כל מסר המאפשר לו לפרוק את זעמו על העולם, בגין מצבו הכלכלי המעורער.
בואו נפליג קצת בדמיון ונחשוב מה יקרה אם נתניהו יסולק מהמפה הפוליטית ממש בימים אלה. אם משום שחבורת מטורפים תגיע עד לגופו ממש ואם משום שיחליט כי "איננו יכול עוד". מה יקרה אז? האם אז הקורונה תיעלם מחיינו? האם ראש הממשלה החליפי יוביל צעדים שונים בתכלית מאלו של נתניהו?
האם בני גנץ יעז להמר על חיי האזרחים ולפתוח את המשק בלי חשבון לחיי אדם? האם הוא יחליט להיכנס לסגר צפוף בלי חשבון לכלכלת המדינה? האם המובטלים יתחילו לעבוד? האם האומנים יופיעו בפני ציבור חולים ענק בקיסריה או בבארבי? האם אולמות השמחה יתמלאו באנשים חלשים ומצוידים בבלוני חמצן, או שמא השוטרים יקבלו הנחיה ברורה "לשבור את הידיים והרגליים" לכל מפר סגר והנחיה? האם ההפגנות ההמוניות ייעלמו כלא היו? האם בלפור יחזור להיות בלפור ולא בסטיליה, או שמא תוך זמן קצר הוא יהפוך מביביסטיליה לגנצטיליה? בעידן הרול, יכול לקרות הכל.
איזו עליית מדרגה צפויה לנו במאבק נגד נתניהו לאחר המחזות שראינו השבוע?
בין הגל הראשון לשני עברנו מרציונליות לאנרכיה ממומנת ומכוונת, שקוראת להפר הנחיות ורוכבת על מצוקת ההמונים. ויש מי שקונה את זה
