תניחו לשרה נתניהו. הדברים שאני כותב ירגיזו כמה קוראים. אני משוכנע שטוקבקיסטים עלומי שם יחבטו בי ולא יעשו לי הנחות, אבל למרות זאת אני חושב שצריך להניח לשרה נתניהו. הצילום ששוחרר לפרסום בסוף השבוע שבו נראית רעיית ראש הממשלה בחברת כלב, של המשפחה, וסרטון ששוחרר בעקבות צילום תמונת הסטילס אינם מקריים. שרה נתניהו לא נקראה פתאום לדגל כדי לצאת להגנתו של בעלה, אין לו צורך בכך. גל שמועות עכור ששטף את המדינה הביא לכך שיועצי התקשורת של ראש הממשלה החליטו שיהיה זה נכון ששרה תיחשף לציבור כדי להזים שמועות שנקשרו בשמה, ולדעתי הם טעו.
ההחלטה לצלם סרטון שבמרכזו שרה נתניהו עבור אמצעי התקשורת בישראל הזכירה לי נוהג שקיים בכמה מדינות לא דמוקרטיות, שבהן נחשף המנהיג בחשיפה מכוונת. זה קורה לאחר גל של שמועות בעולם על שלומו ומצבו, וכאשר יש צורך להציג את המנהיג, להוכיח שהמנהיג חי כדי לשמר את שלטונו. אלא ששרה נתניהו היא לא מנהיגת האומה, היא לא נבחרת ציבור, היא לא התמודדה בבחירות, והיא לא חייבת דבר לאיש. זכותה להיעלם גם לתקופה ממושכת מעין הציבור, וחבל שיועצי התקשורת של ראש הממשלה לא מבינים זאת, ועושים בה שימוש כדי להזים שמועות שחלקן אכזריות, ויש להניח שלא תמיד מתבססות על עובדות.
שרה נתניהו לא צריכה להטיף מוסר לאיש, ואמצעי התקשורת צריכים להפסיק לעסוק בה באובססיביות. אני לא מתכוון לעיסוק הנוגע לסיקור עיתונאי חדשותי שוטף. במקרה כזה חובה לדווח על התנהלותה, כפי שמדווחים על כל אזרח אחר ששמו מוכר לציבור, ויש בפרסום הדברים עניין לציבור. אלא שהפרסומים על שרה נתניהו חרגו מזמן מהמסגרת המקובלת, ונוצר הרושם שאמצעי התקשורת מתחרים ביניהם מי הראשון שיצליח להביא את הסיפור החם הבא שיעסוק בה.
בהיסטוריה של ראשי ממשלות, היו נשות ראש ממשלה שמעורבותן חרגה מהמקובל. מרים אשכול התפרסמה כמי שהייתה מעורבת מעל לראשה בעיסוקיו הפוליטיים של בעלה, ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל. כולם ידעו זאת, ובעיקר הצמרת הפוליטית והכתבים הפוליטים של אותה תקופה. אלא שהעיתונים נשלטו אז על ידי מפא"י וקיבלו מודעות פרסום מגופים שהיו בשליטת מפא"י שהייתה המפלגה השלטת, ולכן הם לא העזו לכתוב את האמת. העיתונאי היחיד שלא העניק הנחות היה אורי אבנרי ז"ל, שהיה עורך "העולם הזה", וכתב כל מה שהוא ידע ונאלץ להתמודד עם חרם מודעות ממושך שהוכרז על "העולם הזה" מצד מפעלי חברת העובדים של ההסתדרות והגופים שבשליטת מפא"י.
לא ברור עד כמה מעורבת שרה נתניהו בהחלטות בעלה. מה שברור שהיא לא אשמה בהחלטות, והיא לא אחראית על מה שכותב בנה. שרה נתניהו אחראית רק על מה שהיא עושה, וכשהיא לא נוהגת כדין, היא נותנת את הדין. יש כמובן זכות לציבור לדעת פרטים על התנהלות משק בית ראש הממשלה, משום שההתנהלות הזאת כרוכה בכספי ציבור. אלא שיש הבדל גדול בין עיסוק עיתונאי לגיטימי לבין רכילות מרושעת ומתמשכת.
השיטה שאימצה לעצמה לשכת ראש הממשלה להגיב על כל אמירה שנאמרת על שרה נתניהו - מיותרת. הציבור שבע מהאמירות נגד שרה נתניהו, ועוד יותר מהתגובות שחוזרות על עצמן כמעט תמיד באותו נוסח ומפליגות בכישוריה של הרעיה, כפסיכולוגית ילדים, כאילו היא רעייתו של מנהיג מדינת עולם שלישי. עזבו את שרה. תנו לה לנהל בשקט את חייה. צריך לכבות את האש הזאת למרות יצר המציצנות, ולמרות שיש מי שכבר מחכים לסיפור הבא. תנו לשרה נתניהו שקט. חפשו עץ אחר.
הכותב הוא משפטן ששימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויו"ר אגודת העיתונאים.