שלשום התפרסמו נתוני הגיוס השנתי המרכזי, ובו מספר שיא של לוחמות – 3,200 מתגייסות חדשות, מתוכן למעלה מ־140 בחרו לנסות להתמודד על מקום בפיילוט השריון החדש. במקביל, לאחרונה הודיעה תא”ל מירב קירשנר על פרישה משירות צבאי, לאחר שהייתה המועמדת המובילה להחליף את מוטי אלמוז כראש אכ”א. בסוף 2016 מונתה קירשנר לממלאת מקום של ראש אכ”א. אז טענו שאין לה מספיק ניסיון בתפקיד תת־אלוף, ואת המינוי הקבוע קיבל מוטי אלמוז, מי שהיה דובר צה”ל. עד היום אישה אחת בלבד כיהנה כאלופה בצה”ל מאז קום המדינה – אורנה ברביבאי, ששירתה כראש אכ”א בשנים 2011־2014.
המאבק על מקומן ומעמדן של נשים בצה"ל נמצא בלב השיח הציבורי כבר שנים רבות, יחד עם העלייה במוטיבציה של חיילות לשרת בצה"ל בכלל ובתפקידים מובילים בפרט. נשים משובצות יחסית יותר מגברים בתפקידי פיקוד וקצונה, ובשנים האחרונות יש עלייה של מאות אחוזים במספר הלוחמות בצה"ל. במהלך 20 השנים האחרונות גם שיבוץ נשים לתפקידי פקידות מצוי בירידה מתמדת. אם בשנת 1998 שירתו 25% מכלל הנשים בצה"ל בתפקידי פקידות (ואיישו כ־94% מכלל תפקידים אלה), נכון לשנת 2016 שירתו בתפקידים אלה 7% בלבד מכלל הנשים.
אחרי שנים של עלייה משמעותית במספר הנשים בתפקידי תת־אלוף, אלוף־משנה וסגן־אלוף, שלוש נשים מתמודדות השנה על תפקיד אלופה: מלבד מירב קירשנר, שלא קיבלה את תפקיד ראש אכ"א, מתמודדת היוהל"ם יפעת תומר־ירושלמי על תפקיד הפרקליט הצבאי הראשי, ותא"ל אורלי מרקמן – סגנית נשיא בתי הדין הצבאיים – מועמדת להיות נשיאת בתי הדין. אבל אין די בכך.
בספטמבר 2007 פורסם דוח הוועדה לעיצוב שירות הנשים בצה"ל בראיית העשור הבא, בראשות האלוף יהודה שגב, ראש אכ"א לשעבר. הוועדה התבקשה לגבש הצעות אופרטיביות לשילוב נשים בצבא. דוח הוועדה כלל שורה של המלצות, בהן לזנוח את המודל שמתבסס על מין המתגייס. עקרון השיבוץ שעליו המליצה הוועדה הוא "האדם הנכון במקום הנכון", והזדמנות שווה לשיבוץ בכל התפקידים והמערכים, תוך עמידה בסטנדרטים ובדרישות כשירות מחייבות. המלצות ועדת שגב מעולם לא יושמו.
לצה"ל יש תפקיד חברתי משמעותי בעיצוב החברה הישראלית, ושירות משמעותי בו מייצר מקפצה להמשך החיים באזרחות. בישראל של היום, נשים נהנות הרבה פחות מהמקפצות שמייצר צה"ל. אבל הנוכחות הדלה של נשים בתפקידי קבלת החלטות בצה"ל גם פוגעת ביכולת של צה"ל לממש את משימותיו. במרחבים אחרים כבר יודעים היטב: נשים הן הון אנושי בעל תפוקות גבוהות. נתונים ממחקר של חברת הייעוץ מקינזי מ־2015 מוכיחים כי כשקיים גיוון מגדרי עולה הסבירות להצלחה ב־15%. סביבת עבודה מגוונת מקדמת חדשנות ויצירתיות, מפתחת את הארגון ומעלה את רמת המחויבות של עובדות ועובדים למקום העבודה. צה"ל חייב להיות מחויב לקידום משמעותי של נשים מהדרגות הזוטרות ועד לראש המערכת, והדרך היחידה לעשות את זה בהצלחה היא להתייחס לנשים כבני אדם – במיון, בשיבוץ ובקידום.
הכותבת היא מנכ"לית שדולת הנשים בישראל.