משבר הקורונה הוא "הברבור השחור" של השנה הנוכחית. עברו שישה חודשים מהגעתו של הנגיף לישראל, ובקרב האפידמיולוגים עדיין אין תמונה ברורה בנוגע למה שצפוי בהמשך. גם על ההיתכנות של מציאת חיסון ותרופה יש דעות רבות ומגוונות, אך מה שבטוח הוא שהתחזיות מלפני שלושה חודשים כבר אינן תקפות. הדעה הרווחת אז הייתה שלקראת הקיץ תהיה דעיכה מסוימת של המגיפה ושהגל שני של ההידבקות יהיה בחורף. ובכן, תחזית זאת הוכחה כלא נכונה: הגל השני הגיע מוקדם מהצפוי ומאפייני ההידבקות שלו שונים מאלו של הגל הראשון. הסיכויים לחזרה לסגר חלקי, ואף מלא, עלו בצורה ניכרת.
1. התחזית: הקורונה לא תעזוב את העולם מהר כל כך, ואנו צפויים לחודשים רבים של זיג־זג בהידבקות ובהגבלות על הפעילות.
מבחינת רמת הפעילות הכלכלית בעולם ובישראל, הסיכון העיקרי הוא מצב של דשדוש מתמשך ולא קריסה כלכלית מוחלטת כמו במשבר הגדול ב־1929. בחודשים האחרונים היו תגובותיהם של הבנקים המרכזיים ושל הממשלות עוצמתיות ומהירות. ללא הפחתות הריבית, הזרמות הנזילות והעלייה בהוצאות ובתמיכות הממשלתיות, העולם היה מידרדר למיתון עמוק הרבה יותר מזה שראינו. עצם המחויבות של מקבלי ההחלטות לעשות כל מה שצריך כדי למנוע קריסה כלכלית ופיננסית, יש בה כדי לתמוך בסנטימנט של השחקנים השונים במשק. כמעט בכל העולם, לאחר הסרת חלק ניכר מהמגבלות ומהסגרים, חודש יולי העיד על שיפור מסוים ברמת הפעילות והתעסוקה. דוגמה בולטת לכך היא ארה"ב, היכן שבלטה העלייה במדדי מנהלי הרכש, בתעסוקה, ובמשתני מקרו אחרים. אלא שדווקא כשהתחיל תהליך של שיפור, הגיע גל ההידבקות השני ועמו הסיכוי להידוק המגבלות על הפעילות.
2. התחזית: שיעורי הצמיחה בעולם ובישראל יישארו נמוכים מאוד, אם כי חיוביים, לפחות בשנתיים הקרובות.
מיתון אינו מחייב מגמה שלילית ממושכת בשווקים הפיננסיים. אומנם מרבית מדדי המניות בעולם רשמו ירידות חדות בין סוף פברואר לסוף מרץ, עם הטלת הסגר, אך התמונה בשווקים השתנתה מסוף מרץ ועד היום. הריביות הנמוכות, הגידול בנזילות המונטרית ותוכניות החילוץ הממשלתיות, יחד עם התקוות למציאת חיסון נגד הקורונה, תרמו להתאוששות ניכרת בשווקים.
בהשוואת ביצועי מדדי מניות שונים, התופעה הבולטת היא הדומיננטיות של חברות וענפי הטכנולוגיה. המחשה פשוטה לכך: בזמן שמדד מניות גלובלי נותר ללא שינוי יחסית לתחילת השנה, מדד הנאסדק עלה בשיעור נאה של 23%. השווקים מושפעים בעיקר מהציפיות בנוגע לעתיד, כולל הצרכים הטכנולוגיים בעולם שאחרי הקורונה, והרבה פחות מהתנאים השוטפים.
3. התחזית: ענפי הטכנולוגיה ימשיכו להוביל, אולם ככל שההתאוששות הכלכלית תתבסס לאורך זמן, סביר שהענפים המסורתיים יותר כגון תעשייה, צריכה ופיננסים יצמצמו את הפיגור שלהם אחרי ענפי הטכנולוגיה.
אי־הוודאות סביב הבחירות בארה"ב צפויה להגביר את התנודתיות בשווקים בחודשים הקרובים. אין ספק שהבחירות הללו הן האירוע המרכזי בכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. אומנם אנליסטים רבים סברו, בהתאם לניסיון העבר, שוול סטריט תקדם הרבה יותר בברכה נשיא רפובליקני, במקרה הזה טראמפ, מנשיא דמוקרטי כמו ביידן, אך ייתכן שאין זה המצב כיום. מלחמת הסחר של הנשיא המכהן מול סין, המדיניות הלא מוצלחת בהתמודדות עם הקורונה, המשבר החברתי ותופעות אחרות זכו לביקורות רבות, ונראה שהפעם וול סטריט תהיה מוכנה לתת צ'אנס לאפשרות של בחירת נשיא לא רפובליקני. מובן שתפעול הבחירות מאתגר מאוד בעידן הקורונה, וייתכן שיהיו קשיים בהפקת התוצאות הסופיות של הבחירות.
4. התחזית: אומנם אי־הוודאות הפוליטית לא השפיעה עד עתה בצורה ניכרת על השווקים, אך אני סבור שלא כך יהיה בהמשך.
כספים רבים נמצאים במצב נזיל בעמדת המתנה. משבר הקורונה יצר מיתון ואי־ודאות גדולה בכל תחומי החיים, ובייחוד בתחום הבריאות. עם הירידות בשווקים בחודש מרץ, גורמים שונים בשוק, ממשקי בית ועד למשקיעים מוסדיים, משכו כספים, ואלה ממתינים להתבהרות המצב. לדוגמה, יתרות הכספים בקרנות הכספיות בארה"ב עלו בשיעור של 28% מתחילת השנה, והן מגיעות כעת לחמישה טריליון דולר. נוסף לכך, חל גידול ניכר ביתרונות בפיקדונות של הציבור בבנקים.
5. התחזית: על רקע הנזילות הגבוהה בעולם כיום, קיים פוטנציאל לעליות ניכרות בשווקים, אם וכאשר תתמתן מאוד התחלואה מהקורונה. כדאי לזכור: ייתכנו גם הפתעות חיוביות למרות הנוכחות הפעילה של הקורונה.
6. התרחיש של נורמליזציה ביחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות עבר מעולם התיאוריה לעולם המעשה. אם אכן תמומש הנורמליזציה, יש בה פוטנציאל עצום עבור יחידים וחברות מישראל. אומנם הסכמי השלום עם ירדן ומצרים לא הביאו להידוק הקשרים הכלכליים עם ישראל, אך נראה שבמקרה של איחוד האמירויות המצב שונה. התחזית: התועלות הפוטנציאליות לשני הצדדים עשויות להביא להידוק של ממש בקשרי המסחר, התיירות, ההשקעות, והמיזמים המשותפים.
*הכותב הוא מנכ"ל חברת פעילים ניהול תיקי השקעות
מסמך זה מבוסס על נתונים ומידע שהיו גלויים לציבור. אין לראות במסמך זה משום ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתוניו, צרכיו ומטרות השקעתו המיוחדים של כל אדם.