רות ביידר גינסבורג הייתה פורצת דרך הרבה לפני שמונתה לשופטת בית המשפט העליון של ארצות הברית. שופטת בית המשפט העליון, שהלכה לעולמה ערב ראש השנה, הייתה אייקון פמיניסטי וחלוצת זכויות אזרח. מותה עלול להביא לנסיגה של מקצת מההישגים שאליהם הגיעה מערכת המשפט בארצות הברית בזכות אישיותה.
כתרים רבים נקשרו בשמה של השופטת ממוצא יהודי, שלא הסתירה מעולם את יהדותה והתגאתה תמיד במוצאה. במותה הותירה ביידר גינסבורג בבית המשפט העליון של ארצות הברית את אלנה קגן, שופטת נוספת ממוצא יהודי. לפני 60 שנה הגישה השופטת ביידר גינסבורג בקשה לשמש פקידה בבית המשפט העליון, אך לא זכתה בתפקיד, למרות שלמדה בשניים מבתי הספר הטובים ביותר למשפטים בארצות הברית, והיו לה את ההמלצות הטובות ביותר. הסיבה לכך הייתה היותה אישה. כעת, מותה פתח תיבת פנדורה בשאלה האם הרפובליקנים צריכים למצוא לה מיד מחליף, חודש וחצי לפני הבחירות בארצות הברית, או שעליהם להמתין לתוצאות הבחירות.
בעקבות מותה של השופטת, הנשיא ה־44 של ארצות הברית, ברק אובמה, נזכר בפוסט שפרסם כי בשנתו האחרונה בבית הלבן, 269 ימים לפני הבחירות, הוא ביקש למנות את מועמדו מריק גרלנד, שופט פדרלי יהודי אמריקאי, לשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. הוא ביקש לעשות זאת במקומו של שופט שמרן, שמת חודש קודם לכן, אבל המינוי טורפד.
סנאטורים רפובליקנים מנעו אז דיון שנועד לאשר את מועמדו של אובמה, בטענה שזה יהיה תפקידו של הנשיא שייבחר בבחירות לנשיאות בשנת 2016. ואכן יורשו של אובמה, הנשיא דונלד טראמפ, מינה לתפקיד את השופט הפדרלי ניל גורסץ', שמינויו אושר בסנאט. הרפובליקנים המציאו אז עיקרון, שעל פיו הסנאט אינו צריך לאייש מושב שהתפנה בבית המשפט העליון לפני שהושבע נשיא חדש. עכשיו קורא אובמה לרפובליקנים, שלהוטים לבצע מינוי חפוז של שופט מטעמם, ליישם את העיקרון שהם קבעו אז. ספק אם בקשתו תיענה.
יהיו מי שיקבילו בין מה שקורה בארצות הברית ובין מה שמתרחש במערכת הפוליטית בישראל. גם אצלנו נשמעו בעבר קריאות דומות, שנועדו למנוע ממי שריחפה מעל ראשו עננה לבצע החלטות ולקבוע מסמרות. כזכור, לפני 12 שנים נשא ח"כ דאז בנימין נתניהו נאום שבו קרא לאהוד אולמרט, שהיה באותה עת ראש הממשלה, להתפטר. נתניהו טען אז בין השאר ש"ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים, כיוון שקיים חשש שהוא יכריע על בסיס ההישרדות האישית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי".
חודש וחצי לבחירות בארצות הברית, הרושם הוא שהנשיא טראמפ מתכוון להשתמש ברוב הרפובליקני ולמנות עוד לפני הבחירות שופט חדש במקומה של השופטת ביידר גינסבורג. בית המשפט העליון של ארצות הברית שונה ממקבילו בישראל.
הוא נועד יותר לפרש את החוקה, ותשעת השופטים שמכהנים בו נבחרים לתפקידם לכל ימי חייהם. שופטי העליון של ארצות הברית מפרסמים פסקי דין בנושאים ערכיים, ומכאן החשיבות שנודעת להרכבו. בבחירות בשנת 2000 החליט בית המשפט העליון של ארצות הברית שלא להתערב בתוצאות הבחירות לנשיאות בהתמודדות בין אל גור הדמוקרטי לבוש הבן הרפובליקני, לאחר שאל גור טען לפגמים בספירת הקולות.
התערבות בית המשפט נדרשה אז מפני שהפער בין שני המועמדים היה קטן ביותר. זאת הסיבה שהנשיא הנוכחי טראמפ מבקש לבצע מינוי מהיר לתפקיד, בעוד שג'ו ביידן דורש שאת המינוי יבצע מי שינצח בבחירות. את התשובה לשאלה המסקרנת מה הייתה אומרת השופטת ביידר גינסבורג על המצב החדש שייצר מותה - לא נדע לעולם.
הכותב היה מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויו"ר אגודת העיתונאים.