לאחרונה שב ועולה הרעיון להגיע להסדר עם בנימין נתניהו, שלפיו הוא יקבל חנינה שתפטור אותו מתיקיו הפליליים ובתמורה יתפטר מתפקידו כראש הממשלה ויעזוב את החיים הציבוריים. בכך ייפתר המשבר הפוליטי החמור שאליו נקלעה המדינה ויושם קץ למצב שבו ראש ממשלה עסוק בהישרדות אישית והתנהלותו נועדה, לפחות בחלקה, לשרת את עניינו.
אלא שעולה טענה שלפיה הסדר כזה, אם יושג, יהווה פגיעה בעקרון השוויון בפני החוק. נאשמים רבים ישמחו לקבל חנינה במקום משפט פלילי. טענה נוספת הינה כי הסדר חנינה בלי משפט יהווה כניעה לסחטנות מצד ראש הממשלה, שבשל התיקים הפליליים נגדו מאיים לפגוע ופוגע בפועל בגופי אכיפת החוק בישראל.
לפני השאלה אם הסדר כזה רצוי או ראוי, יש לבחון אם הוא אפשרי מבחינה משפטית. ואם כן, מה נדרש כדי שיתקיים והאם סביר שיקרה.
כדי לבחון זאת יש לבדוק אם לנשיא המדינה ראובן ריבלין יש סמכות להעניק לנתניהו חנינה, אף שלא הורשע בדין. סעיף 11(ב) לחוק יסוד "נשיא המדינה" מקנה לנשיא סמכות לחון עבריינים. אולם האם מי שלא הורשע יכול להיחשב עבריין לצורך חנינה? על שאלה זו השיב בית המשפט העליון, כשאישר ברוב דעות את החנינה שניתנה על ידי הנשיא חיים הרצוג לראשי שב"כ בפרשת קו 300, בטרם הועמדו לדין.
שופטי הרוב בבית המשפט העליון קבעו אז כי אפשר לחון עבריין גם אם לא הורשע בדין, אם ניתן להניח שהעבירה המיוחסת לו אכן נעברה על ידיו. העובדה שמקבלי החנינה בפרשת השב"כ היו עבריינים לא הייתה שנויה במחלוקת, שכן בבקשת החנינה שהגישו הם הודו בעבירות שיוחסו להם.
הנשיא מוסמך אפוא לחון את נתניהו גם אם לא הורשע בדין ומשפטו לא הסתיים, אם הנשיא ישוכנע כי נתניהו עבריין. כדי שיכירו בעבריינותו לצורך מתן חנינה, יהיה על נתניהו להודות בעבירות שיוחסו לו.
אם ידבק נתניהו בטענת החפות, לא יוכל הנשיא לחון אותו. האם יסכים נתניהו להודות בעבירות (קרי, בכך שהוא עבריין) כדי לקבל חנינה? ספק גדול. נתניהו נלחם על חפותו וטוען כי תפרו לו תיק. ספק אם יסכים לוותר על מאבק זה ולהודות כי הוא עבריין, גם אם הפרס לכך יהיה חנינה.
מהם התנאים שבהם ניתן לתת חנינה לעבריין שלא הורשע בדין? בפרשת השב"כ קבע בית המשפט העליון כי הסמכות לחון לפני משפט הינה אמצעי נדיר, קיצוני ומיוחד לנסיבות חריגות שבהן יש אינטרס ציבורי עליון למתן החנינה - אינטרס שאין לו פתרון סביר אחר. ישראל נמצאת במשבר פוליטי שהוביל אותה לשלוש מערכות בחירות תוך שנה וחצי. אי־היציבות הפוליטית לא נפתרה גם עם הקמת הממשלה.
כהונת ראש ממשלה בהיותו נאשם משפיעה קשות על המערכת הפוליטית ויוצרת משבר חוקתי. כל אלה עשויים להיחשב נסיבות חריגות ונדירות המצדיקות שימוש באמצעי הנדיר של חנינה לפני משפט. מתן חנינה לנתניהו ללא משפט יחייב את הנשיא והיועץ המשפטי לממשלה לשקול לתת חנינה גם ליתר המעורבים בתיקי נתניהו (שאול אלוביץ' ונוני מוזס), שאחרת עלולה להיווצר פגיעה נוספת בעקרון השוויון ועלולה לעמוד לנאשמים אחרים טענת הגנה מן הצדק.
מקיים ומבטל
ועולה שאלה נוספת: האם ניתן להתנות את החנינה בהתחייבות של נתניהו לא להגיש מועמדות לכהונה כלשהי - בין שכנבחר ציבור ובין שכעובד ציבור - בעתיד? האם יש תוקף להתחייבות כזו? האם ניתן לאכוף אותה?
באופן עקרוני, חנינה יכולה להיות מותנית או מסויגת. היא יכולה להיות מותנית בתנאי מקיים או בתנאי מבטל, וניתן גם בשילוב של השניים. תנאי מקיים הוא דרישה מוקדמת שמילויה מכניס את החנינה לתוקף. התפטרות נתניהו מתפקידו כראש הממשלה ומחברותו בכנסת יכולה להיות תנאי מקיים. תנאי מבטל הוא תנאי שבהתקיימותו מתבטלת החנינה. כך אפשר להתנות את החנינה בכך שנתניהו לא יגיש מועמדות לתפקיד ציבורי כלשהו, בין שכנבחר ציבור ובין שכעובד ציבור, לעד או לתקופה שתיקבע.
אלא שנתניהו לא הוכיח בעבר דבקות בקיום התחייבות שנטל על עצמו. מה אם נתניהו יפר את ההתחייבות ויגיש בעתיד מועמדות לתפקיד ציבורי? האם ניתן יהיה לאכוף עליו את התחייבותו? ספק. הזכות להיבחר היא זכות חוקתית, ובהיעדר מניעה על פי חוק, לא בטוח שניתן למנוע מאדם למצותה גם אם התחייב לכך. במקרה כזה אפשר יהיה לבטל את החנינה, שהרי היא הייתה מותנית בקיום ההתחייבות, ולחדש את המשפט, אלא שכל ההסדר נועד למנוע משפט, וחידושו אינו רצוי.
לחלופין אפשר יהיה להתנות את הסדר החנינה בכך שנתניהו יקבל על עצמו בכתב התחייבות שאם יחודש המשפט עקב הפרת התנאי על ידיו - ניתן יהיה להגיש לבית המשפט כראיה את ההודאה בעבירה שתוכן על ידיו לצורך החנינה. אפשרות כזו עשויה להרתיעו מהפרת ההתחייבות.
כך או כך, מבחינה פרקטית, הסדר חנינה לפני משפט אינו ישים באמת. הצורך בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן להצדקת חנינה לפני הרשעה; הפגיעה בעקרון השוויון בפני החוק עקב חנינה ללא משפט; הצורך בהודאה של נתניהו בעבירות שיוחסו לו והודאה בכך שהוא עבריין כתנאי לחנינה; והחשש שראש הממשלה לא יקיים בעתיד את חלקו בעסקה, הופכים את רעיון החנינה במקום משפט פלילי לבלתי מעשי.