בדיונים על החייאת מפלגת העבודה רצוי ללמוד משהו על התאומה הבריטית, מפלגת העבודה המוכרת בשם הלייבור. זו ידעה להתחדש אחרי 18 שנות מדבר אופוזיציוני ותבוסה אחרי תבוסה בקלפי.
טוני בלייר נבחר לראשות המפלגה ב־1994 במקום ג’ון סמית שמת באופן פתאומי. בלייר ערך שינויים דרמטיים במצע הכלכלי של המפלגה (בבריטניה, בדומה לשאר מדינות אירופה, הנושא הכלכלי עומד בראש סדר היום הלאומי, שלא כמו ישראל שבה בדרך כלל העניין המדיני־ביטחוני הוא המוביל) והסיט אותה מהשמאל הדוגמטי אל עבר המרכז. הסוציאליזם המסורתי של המפלגה עבר עדכון לטובת מדיניות שכונתה "הדרך השלישית", שנראתה כתפיסה מתאימה יותר לזמנים החדשים וקולעת לטעם הציבור. כיוון ששינויים אלו אינם מספיקים להחזרת בוחרים, החליטה הלייבור הבריטית למתג עצמה מחדש וקראה לעצמה הלייבור החדשה. המהלך הצליח, ובלייר נבחר לראשות הממשלה.
החלטתו המכובדת של עמיר פרץ ליטול אחריות על מצבה האלקטורלי של המפלגה ולפרוש מכהונתו כיו”ר המפלגה - פותחת פתח להחזרת אמון הציבור במפלגה. לשם כך עליה ללמוד מהלייבור הבריטית: לא רק בחירת יו”ר חדש (רצוי כזה שיש לו תמיכה ציבורית, ולא רק תמיכה מפלגתית), אלא גם רענון עמדותיה והתאמתן לשיח הציבורי של 2021.
מצבה המדיני של ישראל 2021 שונה מזה שלפני עשור. אנו בלבו של מזרח תיכון חדש עם הסכמי נורמליזציה עם מדינות ערביות רבות, ועוד אחרות בדרך. תושבי ישראל תופסים את המשטר האיראני כאיום העיקרי עלינו, והעבודה חייבת להציע פתרון לבעיה קיומית זו בראש מצעה ולהציג עצמה כבעלת תשובה מעוררת אמון לאיום הקיומי. בנושא הפלסטיני שנדחק מעט לקרן זווית (המשפט “אין פרטנר” שטבע אהוד ברק ריסק את מחנה השמאל הישראלי), על העבודה להציע פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסה לסכנה הגדולה של הפיכת ישראל למדינה דו־לאומית; פתרונות שייתנו קודם כל מענה ביטחוני לחששות אזרחי ישראל, ולצדו פתרון מדיני. על העבודה להדגיש כי לימין אין פתרון לנושא הקיומי שלנו – ישראל כמדינה דמוקרטית בעלת רוב יהודי - והוא יביא עלינו את "המדינה האחת", שלדעת הכל הוא אסון ביטחוני ומדיני.
הואיל ובזמן מערכת הבחירות מגיפת הקורונה כנראה עדיין תסתובב במחיצתנו, ברור שווירוס הקורונה הכלכלית ימשיך להדביק מאות אלפים. מפלגה המבקשת את אמון הציבור חייבת להשקיע מחשבה במציאת פתרונות לשתי מגיפות אלו – הבריאותית והכלכלית - שיבדלו אותה מן הימין. האידיאולוגיה של תנועת העבודה של ערבות הדדית, ביטוח בריאות לכל, מחויבות ממשלתית לדאוג לאזרחים - היא היחידה שמספקת פתרונות נאותים למגיפה המשתוללת.
מפלגת העבודה החדשה (בדומה לבריטים, גם במותג צריך לטפל), עם יו”ר חדש בעל אפיל אלקטורלי ועם מצע חדש הקולע לדרישות הציבור, יכולה לחזור למעמדה בציבוריות הישראלית. כמובן, כל זאת בתנאי שיימצא חיסון לנגיף המקנן בה זה שנים של חיסול כל יו”ר מרגע היבחרו.
הכותב שימש כדובר מפלגת העבודה בשנים 1992־1998