במהלך היומיים שעברו מאז הוטלה הפצצה שהרעידה את עולם הכדורגל, ההחלטה של 12 מועדוני על להקים את ה"סופר ליג" הסגורה ולהסתכן בהדחה מהליגות המקומיות, שמענו קינות רבות על מותה של הרומנטיקה בכדורגל. אוהדים, עיתונאים, מאמנים ושחקני עבר התחרו מי נושא את דברי ההספד הנרגשים ביותר על הענף.
אחד המתמודדים המובילים בתחרות ההספדים היה גארי נוויל, קפטן מנצ'סטר יונייטד בעבר וכיום פרשן "סקיי ספורטס", שנשא בשידור חי נאום שהפך ויראלי באופן מיידי: "אנשים מגנים את זה ובצדק. אני אוהד מנצ'סטר יונייטד כבר 40 שנה ואני נגעל לחלוטין. בעיקר ממנצ'סטר יונייטד ומליברפול. בליברפול משחקים אותה ‘הקבוצה של העם', יונייטד נישאת במשך 100 שנים על כתפי פועלים מכאן והיא בורחת לליגה ללא תחרות, שאי אפשר לרדת ממנה? זו חרפה מוחלטת. בכנות, חייבים להילחם כדי לקחת בחזרה את הכוח מהמועדונים בליגה שלנו – כולל המועדון שלי".
עם כל הרצון להזדהות עם נוויל ולקרוע קריעה על התמסחרותם של שני מוסדות לאומיים בריטיים שהפכו בין לילה למפלצות תאבות בצע, הרי שהמציאות היא פחות חד משמעית, ולא רק בגלל שהוא עובד ברשת טלוויזיה שעשתה את הונה בשל גביית תשלום על צפייה במשחקי הפרמייר ליג ושינתה לחלוטין את המשחק האנגלי. כבר שלושה עשורים שמנצ'סטר יונייטד היא אינה מועדון הפועלים הרומנטי שהקימו פועלי הרכבת מלנקשייר.
החל משנות התשעים, בצד הצלחה מקצועית חסרת תקדים על כר הדשא, הפכה יונייטד לאט לאט לתאגיד בינלאומי מסחרי. כזה שמוכן לפרוש ממשחקי הטורניר הוותיק והרומנטי בעולם, הגביע האנגלי, לטובת טורניר הזוי של פיפ"א בברזיל (בשנת 2000). כזה שמוציא שלוש תלבושות חדשות מדי עונה, בכל צבעי הקשת, כדי לסחוט את האוהדים. כזה שיוצא מדי קיץ למסעות ראווה בארצות הברית ובמזרח הרחוק, לסירוגין, כדי להפיץ שם את בשורת הכדורגל ולגרוף את הקופה. כזה שכבר בשנת 2005 חלק מאוהדיו הקימו מועדון בליגות הנמוכות, "FC יונייטד אוף מנצ'סטר", במחאה על השתלטות משפחת גלייזר האמריקאית על הקבוצה המקורית.
יונייטד כמובן לא לבד. כל מועדוני הכדורגל המובילים בעולם הלכו בעקבותיה. העדיפו את טובתם של צופי הטלוויזיה על זו של האוהדים המקומיים שהולכים למגרשים, עזרו להפוך את הכדורגל לבועה פיננסית מנותקת. בקיצור, הרומנטיקה בכדורגל לא מתה אתמול עם ההכרזה על מהלך ההתנתקות החד צדדי.
מה כן מת? התחרותיות ורוח הספורט. עד עכשיו, עם כל הרעות החולות שצוינו למעלה, עדיין נותר דבר אחד טהור: התוצאות מדברות. עם כל עושרן של מנצ'סטר יונייטד, ריאל מדריד, יובנטוס או צ'לסי, אם הן לא יהיו מספיק טובות על הדשא, מקומן בליגת האלופות, ועימו ההכנסות הגדולות, לא יהיה מובטח. זוהי הסיבה שמהלך הסופר ליג הוא אנטי-ספורטיבי והרסני. את הרומנטיקה עדיף לחפש במקומות אחרים.