הייתי בסמוך מאוד למוקד האירועים. זה 19 שנה שאני מגיע למירון, מאז שהייתי ילד. כל שנה הסכנה נראית מוחשית יותר ויותר, אך נראה שהשנה זה היה גרוע במיוחד – וזה עוד לפני תחילת האירוע. כאשר הגעתי ראיתי, למשל, שלא הסדירו מקומות חניה לרכבים בחניונים. אני גם יודע שהיו פניות למשטרה לגבי הצפיפות ותקלות שיכולות לקרות.
גם בהמשך, לאחר שהאסון הנורא התרחש, הייתה אגרסיביות גדולה. באחד המקרים שוטר נהג באגרסיביות כלפי ילד. ניסיתי להגן על הילד והדבר גרם למעצרי ולהרחקתי מהמקום. בעיה גדולה נוצרה בגלל הלחץ להספיק, בגלל יום שישי, ולדחוס אירועים רבים בזמן קצר. בעבר גם היו מוקדי הדלקה רבים יותר שוויסתו את האנשים ופיזרו את מוקדי הלחץ. הפעם זה לא היה.
זה פשוט אסון כבד שיכול היה להימנע. אנשים פשוט נדחקו מהצפיפות והדוחק. הצעקות והלחץ נשמעו מרחוק. התחושה מאוד קשה. המראות מלווים אותי גם כעת. מוות מיותר של אנשים. כל שנה זו נקודה בעייתית ביותר, חלקה וצפופה, ואין מי שמשנה את הדברים. הגיע הזמן שבעקבות האסון הכואב המדינה תתעורר ותיקח אחריות על הנעשה.
הביא לדפוס: מתן וסרמן