מהשבוע הבא יפעיל משרד החינוך את בתי הספר של החופש הגדול. לכאורה זו פעולה ברוכה, משום שבשנת הקורונה למדו התלמידים בישראל הרבה פחות ממה שהם לומדים בשנה רגילה. המורים עשו אומנם מאמצים ללמד גם במהלך המאבק בנגיף, ועדיין הלמידה מרחוק רחוקה הייתה מלהוות תחליף הולם ללמידה הסדירה בבתי הספר, ואלו שנפגעים יותר במצבים מאתגרים הם אלו שבאים ממשפחות ומקהילות חלשות. הלמידה מרחוק חייבה את התלמידים להחזיק ברשותם מחשב ולהיות מחוברים לאינטרנט, וגם הסיוע של ההורים לילדיהם לתפקד כלומדים עצמאיים מועט יותר בקרב אוכלוסיות מוחלשות. כך העמיקה הקורונה את הפער הגדול ממילא בין אוכלוסיות תלמידים בישראל.
גם בימים כתיקונם מערכת החינוך הישראלית רחוקה שנות אור משוויוניות. מבחני פיז"ה שנערכו לפני הקורונה מלמדים כי מדינת ישראל נמצאת במקום הראשון מבין כל המדינות המפותחות בפערי ההישגים בין תלמידים באחוזון 5 לתלמידים באחוזון ה־95.
למרבה הצער, בתי הספר של החופש הגדול לא צפויים להעניק מענה ראוי לפער הלימודי שנוצר בתקופת הקורונה, משום שבניגוד לשנה שעברה יהיו השנה בתי הספר של החופש הגדול קצרים יותר ויפעלו שלושה שבועות בלבד. הבעיה המרכזית היא העובדה שמי שיפעילו את בתי הספר של החופש הגדול לא יהיו בהכרח המורות והמורים המלמדים בבתי הספר לאורך השנה, אלא מדריכות ומדריכים, שבחלקם חסרי כל מיומנות בהוראה וללא היכרות מוקדמת עם התלמידים, ולכן ישמשו בעיקר על תקן שמרטפיות ושמרטפים. ההנחיה לאותם מדריכות ומדריכים היא להתמקד בפעילויות חינוכיות, תרבותיות וערכיות, ולאו דווקא בלמידה של מקצועות הליבה, כך שפערי הידע והמיומנויות כמעט לא יטופלו.
אין להקל ראש במענה שמעניקות הקייטנות להורים עובדים, ובוודאי להורים שידם אינה משגת לשלוח את ילדיהם לקייטנות פרטיות. ועדיין, קיימת תחושה חזקה של פספוס, בהתחשב בעובדה שמדובר בפרויקט בחסות משרד החינוך, שניתן היה למקדו בצמצום פערים לימודיים. התקציב של בתי הספר של החופש הגדול יהיה קטן משמעותית מהתקציב שניתן אשתקד: 700 מיליון שקלים במקום 1.3 מיליארד שקלים שניתנו בשנה שעברה. ההורים יתבקשו להשתתף בעלויות, ואף שהתשלום יהיה מדורג בהתאם לאשכולות היישובים, בפועל הוא עלול למנוע את השתתפותם של חלק מהילדות והילדים. בנוסף, יפעלו בתי הספר של החופש הגדול בעיקר בכיתות הנמוכות, כאשר בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות תופעל מתכונת מצומצמת בהרבה.
כללו של דבר, בתי הספר של החופש הגדול מציעים פתרון חלקי ביותר לפערים הלימודיים שיצרה הקורונה, ושעלולים בהמשך להפוך לפערי השכלה, תעסוקה והכנסה. ההשלכות ארוכות הטווח של הפגיעה בלמידה מחייבות אותנו למענה מערכתי רחב בהרבה, ומה שנעשה כעת הוא פשוט לא מספיק. אם משרד החינוך לא ישקיע משאבים נוספים בהשלמת החוסרים הלימודיים שיצרה הקורונה – ישלמו התלמידות והתלמידים, ובמיוחד המוחלשים שבהם, מחיר כבד מאוד על כך בשנים הבאות.
הכותב הוא נשיא האקדמית חמדת, מכללה דתית לחינוך בשדות נגב