פרשת כרמל מעודה עוררה מחאה נרחבת בקרב הורי הילדים מהפעוטון שניהלה, אשר הובילה להתעוררות ציבורית נגד הטיפול של המדינה באלימות בגני הילדים ובמעונות היום.
למרות שהחוק מאפשר להחמיר בעבירות התעללות ותקיפת קטינים, עד היום בית המשפט הטיל עונשים קלים בלבד במקרים של עבירות מסוג זה, דבר שהעביר לציבור מסר של הפקרת הילדים. מעודה נצפתה במצלמות האבטחה חובטת בפעוטות בני שלושה חודשים עד שלוש שנים, מטלטלת אותם, מטיחה אותם ברצפה ודורכת עליהם. היא הורשעה בעשרות עבירות של תקיפה והתעללות בתינוקות, שסובלים עד היום מתופעות חמורות של פוסט-טראומה.
אפשר היה לחשוב שגזר הדין שקיבלה מעודה הוא חריג בחומרתו, אלא שלמעשה המעשים שלה חריגים בחומרתם! זהו גזר דין המבטא חוסר סובלנות של המדינה כלפי אלימות נגד חסרי ישע. גזר הדין הוא עונש כבד על מעשים קשים ביותר שאל לנו להקל בהם ראש. לצערנו הרב נתקלנו בחשיפות של מקרים דומים בתקשורת ואסור בתכלית האיסור להתרגל לדיווחים כאלה שעלולים להקהות את רגשות הציבור. בפעוטון של כרמל מעודה נפגעו גופם ונפשם של תינוקות רכים. גזר דין כזה מהווה גם תמרור אזהרה לצוותים טיפוליים-חינוכיים בפעוטונים ובמעונות אחרים, למען יראו וייראו!
הייתה זו חובתם של הורי הילדים מהפעוטון לדרוש מבית המשפט למצות עם מעודה את הדין בשם ילדיהם, וזוהי חובתנו המוסרית כחברה לדרוש עונש כבד על מעשים מסוג זה למען הילדים של כולנו. לא ייתכן שכל אדם ללא הכשרה, הסמכה ופיקוח יוכל לטפל בפעוטות. יש לדרוש שצוותי הפעוטונים והמעונות יוכרו כאנשי מקצוע תחת פיקוחו של משרד החינוך, יקבלו הכשרה והתנסות מתאימים, ויהיו כפופים לחובות ולזכויות של העובדים בו.
מצלמות אבטחה לא פותרות את הבעיה אלא רק מתעדות אותה, שהרי ברוב הגנים שהתגלו בהם מקרי התעללות פעלו מצלמות. העובדה הזו לא הרתיעה את המתעללות. הוריה של מעודה כמו גם מבוגרים אחרים בצוות הפעוטון ידעו ושתקו, ולכן יש לחרוץ את דינם כמשתפי פעולה. הם בשתיקתם אפשרו לה להמשיך במעלליה האכזריים ולא נמצא בצוות הפעוטון ולו אדם אחד שישמש "מבוגר אחראי" ויעצור את הזוועות שהתחוללו שם.
יש לתת את הדעת על כך שתפקיד המטפלת שוחק, לעיתים מתסכל ולא תמיד מתגמל, אך הוא תפקיד טיפולי-חינוכי לכל דבר. העסקת אנשים שלא הוכשרו לטיפול בפעוטות, ללא הדרכה ופיקוח, עלולה להוביל למקרים דומים נוספים, עקב היעדר כלים מקצועיים לצוות שיסייעו להכיל קשיים של ילדים, להבין צרכים התפתחותיים ולתת מענה רגשי מותאם.
רצוי שנזכור שהחוויות שילדים בגיל לידה עד שלוש חווים הן קריטיות להתפתחות שלהם וככל שנשקיע יותר כך החינוך והטיפול בהם יישאו פרי. אסור לנו כהורים להסתפק בבינוניות בחינוך לפעוטות. שיקולים דוגמת קרבת הפעוטון לבית, שעות הפעילות הנוחות שלו ומחירו הזול צריכים להיות בתחתית סדר העדיפות של ההורים בעת בחירת פעוטון לילדיהם. מחובתנו לדרוש למען ילדינו אנשי צוות שהוכשרו לטפל בהם שיקפידו על ביטחונם ועל חינוכם. רק הקצאת משאבים להכשרה ופיקוח מקצועיים יכולים למגר את התופעה ולהבטיח טיפול איכותי בילדי הגיל הרך.
הכותבת היא מרצה לחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי לחינוך ומדריכת הורים וגננות