1. מעולם לא הייתי בין המסתערים על גלי צה"ל עם דם בעיניים וסכין בין השיניים. לא רק בגלל חיבתי לאבשלום קור, שבלשון סתרים מרומזת העז מדי פעם לסנן בזהירות מופלגת מסרים לאומיים מעודנים ומוסווים היטב לרגעי העברית שלו. שהרי הוא היה בטל בשישים מול אנשי השמאל שנתנו דרור בוטה להשקפת עולמם, ובעיקר לתיעוב שרחשו כלפי המחנה הלאומי ומנהיגיו. אפילו עמית סגל הקפיד באותם ימים של פחד וחשבון לשמור על פרופיל נמוך ולברוח מהבעת דעה כמו מאש.
מעניין למה דווקא כעת תפס הקמפיין הכרוני לסגירת גלי צה"ל, שבא גלים גלים, גל גבוה במיוחד. מה התחדש? האם בעבר לא ידעו שמדובר באנומליה חסרת היגיון ציבורי, שאין לה אח ורע בעולם? ידעו. אלא שאיכשהו גל"צ הפכה לנכס צאן ברזל של ההוויה הישראלית. במובן מסוים, היא מגדל פיזה שלנו. גם שם הייחוד טמון בצורה העקומה.
הבעיה אכן הייתה שמבחינה פוליטית גל"צ הייתה קולקטיב רעיוני. לא נמצא בה ולו צדיק אחד שיעז להיות לפה לרוב האילם בציבור. אך כאשר סוף־סוף נמצא צדיק כזה, יעקב ברדוגו שמו, שפועל ליצירת מעט מראית עין של איזון, אנשי סדום - לא זו בלבד שלא קיבלו אותו בתופים ובמחולות, אלא להפך - כדי להיפטר ממנו הם מוכנים לשרוף את סדום כולה. משום שהוא מצליח. משום שהרייטינג שלו מטריף אותם. משום שיותר משברדוגו זקוק לגל"צ, גל"צ זקוקה לברדוגו. משום שהוא השכיל ליצור לעצמו בולטות ברמה של אמנון אברמוביץ' ורביב דרוקר. להיות מצליחן ועדיין נציג אותנטי של ישראל השנייה.
גל"צ נולדה כאמור כאנומליה שאין לה אח ורע בעולם, מחלציו של צבא שגם הוא לא דומה לשום צבא אחר. צבא שהוא גם תיקון לזוועה הגדולה בתולדות המין האנושי, והרגע המרגש בתולדותיו היה להק מטוסים בשמי אושוויץ. צה"ל גם קלט עלייה יותר טוב ממשרד הקליטה, חינך טוב יותר ממשרד החינוך, יצר תרבות טוב יותר ממשרד התרבות, גידל דורות של שדרים וזמרים ושחקנים ועיתונאים, ובמשך עשרות שנים מייצר אנשי הייטק מהמעלה הראשונה. הוא כור היתוך שמעצב את האומה היהודית־ישראלית, ומעניק מקום של כבוד גם למרבית הדרוזים, הצ'רקסים, הנוצרים ולא מעט מוסלמים המזדהים עם דגלה והמנונה של המדינה.
גלי צה"ל במתכונתה הקיימת היא חלק אותנטי מההוויה הישראלית, והיא מזרימה דם רענן לתקשורת הישראלית. נכון שיש בעייתיות בכך שחייל חובה שואל שר ביטחון שאלה פוליטית. ונכון שאם מישהו היה מציע היום להקים תחנת רדיו צבאית בדמותה ובצלמה היו מטילים ספק בשפיותו. אבל גם בפיזה לא תכננו מראש מגדל עקום כדי שיהווה אטרקציה.
בהקשר של החיכוך הפוליטי שלפתע מפריע כל כך לבני גנץ, מעניין מתי מישהו יבקש משר הביטחון להביא ראיות לנזק של ממש כתוצאה מהחיכוך הבעייתי הזה. לי נראה שדווקא החיילים יידעו יותר מאחרים להקפיד בצורה מקצועית על המגבלות המתחייבות מהסיטואציה הרגישה שבה הם מצויים.
האומנם די בצרימה ובפגם תיאורטי כדי לשלול ממאזיני גלי צה"ל המושבעים - ויש כאלה לא מעטים, בכל הגילים - את התחנה שלה התרגלו, ולסגור את פס הייצור המשובח של שדרים צעירים המזרימים דם טרי ונקי למערכות התקשורתיות, הממלכתיות והפרטיות?
2. אני מודה ומתוודה כי קשה לי להצטרף לצהלת הניצחון של קואליציית המחנה הלאומי והרשימה המשותפת על נפילת חוק האזרחות. עם כל הרצון לזרז את קצה של הממשלה מדובר בהצבעה שאני מאוד מקווה שלא תיזכר כבכייה לדורות.
בעיקרון, יש צדק בטענה כי מעולם לא היה מצב שבו הוקמה ביודעין קואליציה שבהגדרה אינה מסוגלת לממש את מדיניותו של ראש הממשלה ללא הישענות מתמדת על האופוזיציה. ולכן היא ניצבת על כרעי תרנגולת ובחולשתה מטילה ביצי רעל. ברור שמשימתה של האופוזיציה להפיל את הממשלה ולא לספק לה קביים. לכן, לטעמי לו צריך לתמוך בשחרור מחבלים כדי להפיל את הממשלה יחד עם חד"ש - נכון להצביע בעד - אומנם בכאב לב; לו צריך להצביע בעד הורדת יישובים יהודיים או לקצץ בתקציב הביטחון יחד עם בל"ד - אותו דבר. הכל מותר פרט לקו אדום קיומי שאותו אסור לעבור - עד לדמוגרפיה, שבעניינה כל החלטה אינה הפיכה. זהו הנושא האחד והיחידי שחשוב יותר מהפלת הממשלה.
אפילו יאיר לפיד הבין שלא נכון להצטרף למשחק המחבואים בהובלת בג"ץ. עתידה של המדינה היהודית אינו יכול להיות תלוי בטלית שמספיקה לכיסוי חופה, ומנסים לכסות בה את כל בית הכנסת. איך אפשר להישען על "פשרה" נוסח ח"כ מיכל רוזין ממרצ, ולפיה מי שלא יוכח שמהווה סכנה ביטחונית יאושר לקבלת זכויות? פשרה ששרת הפנים נענתה לה בלית ברירה, ואוי לה לבושה.
אבל הצעת הפשרה של מרצ חשובה, כי היא מובילה למסקנה שדרוש מהפך אמיתי בגישה. דרושה הכרה שאי אפשר להתמודד עם הבעיה בהתחמקות וברמייה. ריקוד הטנגו השקרי של צעד אחד קריצה דמוגרפית ואחריו שני צעדי ביטחון מחזק את התחושה שמדובר בגזענות פסולה. כי אחרת, איזו סיבה יש להסתרה ולגמגום.
כדאי שמישהו יסביר לגברת רוזין שאם יש מישהו שגישתו גזענית זה דווקא מי שדבק בקנאות ברצון לחלק את ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות: הם שם ואנחנו כאן. איך ייתכן שדווקא מי שההפרדה היא נר לרגליו ומוכן לשלם עבורה בחלוקת הארץ, מעודד את זכות השיבה השקטה שכבר אזרחה במקומותינו מאז 67' רבע מיליון פלסטינים. זה לא קרה במקרה. לא במקרה כל הערבים הזרים שנישאו לישראלים מתעקשים להקים בית משותף דווקא במדינה היהודית ה"גזענית" ולא במדינה או בטריטוריה הערבית שבהן נמצא מרכז חייהם.
רק מי שאיננו גזען מבין שישראל תהיה מדינה יהודית כל עוד יהיה בה רוב יהודי. צעדים הננקטים על מנת לשמור על מדינה יהודית אחת ויחידה לצד ירדן ש־80% מאזרחיה פלסטינים ולצד הרשות הנקייה מיהודים - הינם צעדים לגיטימיים ולא גזענות לשמה. לגיטימי לפעול למניעת הפיכתה של ישראל למדינה פלסטינית שלישית.
לעומת זאת, צעדים המערערים את הרוב היהודי, לאו דווקא באמצעות חוק האזרחות, הינם פשע נגד הציונות. כך, למשל, החלטתו של אביגדור ליברמן לפגוע במעונות היום של הילדים החרדים היא פעולה אנטי־דמוגרפית וצריך לסכל אותה בכל דרך.
ליברמן, שמנסה להגשים את מצעו להעביר את ילדי החרדים במריצה למזבלה, יושב בסירה אחת עם איילת שקד, שניאותה להעניק זכויות לאלפי פלסטינים. העגלה הדמוגרפית של ישראל נשענת היום על גלגל אחד מרכזי: הציבור החרדי. כשאתה שולל קצבת מעונות מזוג חרדי, כדי שיהיה לך מהיכן לממן את 53 המיליארדים שהובטחו למנסור עבאס - אתה כורת את הענף הדמוגרפי שעליו יושבת המדינה היהודית. זו פעולה מסוכנת לא פחות מחוק האזרחות, ומקומה במהדורה הבאה של מצעד האיוולת.