מותר לחשוד בח"כ אחמד טיבי שהוא נהנה להטריל את ח"כ איתמר בן גביר. טיבי יכול ללמד את בן גביר שיעור ב"צומוד" שלא לדבר על נזק של כ־20 אלף שקלים שגרם בעבר לדוכן הנואמים כששפך מים במחאה על נוסח הצעת חוק פראוור להסדרת אדמות הבדואים בנגב. בקיצור, טיבי איננו איש של גינונים מבית המדרש של חנה בבלי, ולשונו חדה ומשתלחת לא פחות משל בן גביר. אפשר לשער שהדרישה מבן גביר לפנות אליו בתואר "אדוני" לא נבעה מהלחץ על בלוטת הכבוד אלא נועדה לסמן גבול.
מי אתה? שאל אותו בן גביר תוך שהוא פונה לעברו בתנועה סיבובית של היד. היה חסר רק הניסוח הישראלי המאיים, המזלזל והמוכר: "למה מי אתה?". בן גביר לא חיכה למענה והשיב בעצמו: "מחבל. אתה צריך להיות בכנסת בסוריה". האירוניה פינתה את מקומה כשטיבי הורה להוריד את בן גביר מדוכן הנואמים. היה זה רגע אלים. פניו של בן גביר האדימו, והסדרנים נאלצו להפעיל כוח כדי לנתק אותו מדוכן הנואמים. בזמן שמרבית אזרחי ישראל נמו את שנתם נרשם בדברי הימים של הכנסת עוד רגע של שפל.
בן גביר הודיע שלא יקרא אדוני למי שהיה יועצו של ערפאת, האשים את טיבי שניצל את כוחו כדי לסתום לו את הפה והתעקש כי הורד מהדוכן רק בגלל שחרג מכללי הנימוס שאינם כתובים בשום מקום. בן גביר לא מדייק. התמונות מעידות על כך שטיבי קרא לסדרנים רק אחרי שבן גביר כינה אותו מחבל. "תגידו לפרחח מְהַלֵל הגולדשטיין הזה, שכשעולים לדוכן הכנסת מתייחסים בכבוד ליו"ר הישיבה", כתב טיבי בחשבון הטוויטר שלו.
"כן, גם כשהיו"ר ערבי... שלא ישחק איתי. אני לא סמל של מכונית". המטאפורה למי ששכח כוּונה לאירוע שבו גנב בן גביר את סמל המכונית של ראש הממשלה יצחק רבין והתרברב כי יגיע גם לרבין עצמו. בתשובה כתב בן גביר: "תעדכנו אותו שהוא אומנם לא סמל של מכונית, אבל הוא סמל של טרור, ונעשה הכל כדי להעיף אותו ואת חבריו תומכי הטרור מהכנסת". עד כאן הפרק העובדתי.
אפשר לקיים דיון פרוצדורלי על תקנון הכנסת ותוקפו ועל החובה לפנות ליו"ר הישיבה בתואר "אדוני". אפשר להידרש לכללי האתיקה המחייבים חבר כנסת לשמור על כבוד הכנסת וכבוד חבריה ולנהוג בדרך ההולמת את מעמדו ואת חובותיו. אפשר לעסוק גם בחופש הביטוי ובחסינותם של חברי הכנסת. אבל אם רוצים לקרוא לילד בשמו, צריך לדבר על גזענות. בן גביר הוא לא הראשון שקורא לטיבי מחבל.
במשך שנים סופגים חברי הכנסת הערבים שלל נאצות, גינויים וכינויים המטילים ספק בנאמנותם למדינה. מה לא אומרים עליהם: גיס חמישי, תומכי טרור, מחבלים, מהללי שהידים ועוד. בן גביר יכול להוסיף להיתמם ולזעוק את זעקת הקוזק הנגזל על סתימת פיות. אבל למעשה הוא משמש פה לישראלים רבים שלא הפנימו שיש גבול גם לחופש הביטוי. עם כל הכבוד למעמדו החדש, חסינות חברי הכנסת לא נועדה לשמש שכפ"ץ לבריונות פרלמנטרית, להסתה, להשמצה ולהוצאת לשון הרע. דבריו הבוטים ראויים לגינוי לא בגלל הפגיעה בטיבי, שיודע להסתדר בעצמו, אלא בגלל ההסתה העקבית כנגד נציגי החברה הערבית בכנסת והדה־לגיטימציה לחברה הערבית כולה.
מי שהעניק לבן גביר את כרטיס הכניסה לבית המחוקקים מטעמים פוליטיים, אלקטורליים וציניים וכל מי שהצביע בעבור רשימת הציונות הדתית שנשאה אותו על כפיה כל הדרך לבית הנבחרים הישראלי, עשה זאת בעיניים פקוחות. טוב תעשה ועדת האתיקה (כשתקום) אם תרחיק את בן גביר מדוכן הנואמים לכמה חודשים. לא מדובר בשם הטוב של אחמד טיבי אלא בשמו הטוב של המיעוט הערבי שאותו הוא מייצג ובשם הרע שמוציא בן גביר לרוב היהודי הסובלני.