הבלוף של נסראללה בלבנון הצליח לו

מנהיג חיזבאללה הפתיע כאשר הצהיר לפני שבועות כי אונייה איראנית עמוסה דלק וסולר תצא מאיראן בדרכה ללבנון בטווח המיידי. הוא הוסיף כי בשעה שהאונייה תעזוב את המים הטריטוריאליים של איראן ותהיה בלב ים, היא תהפוך לטריטוריה לבנונית.

רוצה לומר שפגיעה באונייה דינה כדין פגיעה בטריטוריה לבנונית ותחייב תגובה מצדו. זו המשוואה שהוא קבע לאחרונה. נסראללה ידע היטב שכל הכוחות הפוליטיים בלבנון נגד המהלך שלו ונגד קבלת הדלק מאיראן. הם לא רצו, ובצדק, מעורבות איראנית ישירה. הוא החליט לממש את הצהרתו על דעתו ודעתו בלבד. בכך הוא חצה כמה קווים. התגובות לא איחרו לבוא.

ראש הממשלה לשעבר סעד אל־חרירי, ראש הכוחות הלבנוניים, סמיר ג’עג’ע, ושאר המנהיגים גינו את המהלך של נסראללה המעמיד את לבנון בסכנה. הם פנו לבעל הברית שלו, הנשיא מישל עאון, כדי למנוע זאת ממנו, אך הנשיא מילא את פיו מים. ראש הממשלה הלבנוני נג’יב מיקאתי אמר, לעומת זאת, כי “משלוח הדלק האיראני פוגע בריבונות שלנו”. נסראללה הפקיע בכך לידיו את הסמכות הנתונה לממשלה הלגיטימית, היחידה המוסמכת להחליט על כך. זהו צעד נוסף מצדו כדי לקבע את היקף חופש הפעולה שבידיו ואת יכולתו לקבל החלטות ברמה הלאומית על דעת עצמו, ותוך התעלמות ממינהל תקין.

קריאת התיגר הזו היא לא רק כלפי הממסד הלבנוני, אלא גם כלפי הקהילייה הבינלאומית. מ־2018 מוטלות סנקציות על איראן ליצוא הנפט והדלק שלה. העובדה שנסראללה הזהיר את ארצות הברית, שיש לה בים התיכון נוכחות ימית משמעותית, ואת ישראל, שמול חופיה תעבור האונייה, מרמזת על נכונותו לקחת סיכון מחושב של התלקחות אפשרית. הוא מבלף.

לצד  האופציה לאפשר לאונייה להגיע ליעד, היו אופציות למנוע זאת ממנה. לכל אחת מהאופציות יש מחיר. האונייה הייתה אמורה לעבור בתעלת סואץ שבשליטה מצרית. על אף אמנת קושטא מ־1888, המגדירה את התעלה כמעבר ימי פתוח, בימי שלום כמו בימי מלחמה, מצרים יכולה לעכב את מעבר האונייה האיראנית בכל מיני אמתלות. מחד מצרים רוצה לסייע ללבנון להתגבר על המשבר החריף ומאידך היא מעוניינת למנוע מאיראן דריסת רגל בלבנון. זה דרבן אותה לסגור עסקה עם ירדן וסוריה להעברת דלק וחשמל ממצרים ללבנון.

ארצות הברית הייתה יכולה לממש את אופציית הסנקציות, לעצור את האונייה ולהחרים את תכולתה בטענה שאיראן הפרה את הסנקציות. יש גם תגובת ישראל, שלדעתי תימנע מעימות ישיר עם איראן וחיזבאללה. נסראללה הגיע למסקנה שהאופציות למניעת הגעת האונייה ליעדה הן בעלות סיכוי נמוך.

אכן האונייה הגיעה בימים האחרונים בלי הפרעה לנמל טרטוס בסוריה, ותכולתה תעבור לידי נסראללה ולא לידי ממשלת לבנון. הבלוף של נסראללה הצליח לו. הוא קבע עובדה, ואיש בפנים לבנון או מחוצה לה לא מנע זאת ממנו. כיפוף הידיים של נסראללה בהשראה איראנית, ובתמיכה שקטה של נשיא לבנון, מחזק עוד יותר את אחיזת חיזבאללה ומחליש את כל השאר.

כעת, כשמצרים, בעידוד ארצות הברית ובהסכמת סוריה, תמכור ללבנון את האנרגיה הדרושה לה, אין עוד צורך בנדיבות הלב המדומה של נסראללה ולא בצביעות של איראן. המדינות הנמצאות על נתיב הפלגתה של האונייה יכולות עכשיו למנוע את מעברן של אוניות נוספות.