החודשים האחרונים לא הלכו לפי התוכנית בשביל אונר"א. ראשי סוכנות הפליטים הפלסטינים בראשות השווייצרי פיליפ לזריני חיככו ידיהם בהנאה עם הבשורה על ניצחונו של ג'ו ביידן וסגניתו קמילה האריס בבחירות לנשיאות ארצות הברית. שנות שלטונו של הנשיא טראמפ לא היטיבו עם חשבון הבנק של הארגון, והשניים שכבשו את הבית הלבן היו מחויבים, כפי שאף התבטאו במהלך מערכת הבחירות, לסיוע לפליטים הפלסטינים והחזרת המימון.

אבל התוכניות השתבשו. בחודשים שחלפו חלו כמה התפתחויות שלטענת אונר"א השאירו אותה עם הוצאות גדולות, בלי קשר לטענות על שחיתות בארגון. עם שובם של הדמוקרטים לשלטון קיוו באונר"א כי הגלגל יתהפך והרצון של ממשל ביידן להחריב כל זכר לדיירים הקודמים במבנה יוביל להחזרת המימון ללא שאלות מיותרות.

להפתעתם, הדברים התפתחו אחרת. אומנם סכומים מכובדים של כמה מאות מיליונים הועברו כסיוע ראשוני לארגון, אבל הסכם שנחתם בין הצדדים ביולי האחרון התנה את המימון המלא של הארגון בשורה של תנאים הדורשים את הפסקת ההסתה לטרור בספרי הלימוד של אונר"א וניתוק מגע מארגוני טרור כמו חמאס. בווושינגטון הבינו כי אונר"א לא ממהרת לעמוד בהסכמים, ובזמן שהקונגרס דורש הסברים, הכסף נשאר בחשבון האמריקאי.

הצרות של אונר"א לא מסתיימות כאן. גם מדינות ערב איבדו את החשק להעביר את הסכומים הקבועים, למעט קטאר תומכת הטרור שתסייע בהדפסת הספרים המסיתים השנה. לאחר הקרע שנוצר בינה לבין הרשות הפלסטינית בעקבות הסכמי אברהם והתחממות היחסים עם ישראל, איחוד האמירויות הורידה את הסכום מ־50 מיליון דולר למיליון דולר בלבד לטובת סוכנות הפליטים הפלסטינים.

כל אלו הובילו את המזכ"ל לזריני להודיע כי פעילות אונר"א נמצאת בסכנה קיומית. אם נאמין לו, אז ייתכן שאונר"א וסוגיית הפליטים הפלסטינים עומדות בנקודת מפנה משמעותית. בהתחשב בהתנהלות השערורייתית והבעייתית של הסוכנות מיום הקמתה, אלו לא בשורות רעות. זוהי הזדמנות להוביל שינוי דרמטי.

הדבר הראשון שנדרש הוא שקיפות בכל הנוגע לכספים ויעדיהם. הדבר השני הוא אתחול של כל המערכת. כל המדינות והגופים התורמים לאונר"א, ובראשם גרמניה, בריטניה והאיחוד האירופי, חייבים להציב לה תנאים, כמו שעשו האמריקאים, ולוודא כי המציאות בשטח מתנהלת על פי ערכי האו"ם שאליהם אמורה אונר"א להיות מחויבת.

המציאות הישראלית מול רצועת עזה מורכבת וקשה, אבל הדלק שמניע כל העת את המאבק המזוין הפלסטיני הוא החינוך וטיפוח הדור הצעיר להמשיך בו לנצח נצחים. אונר"א נוטלת בכך חלק נרחב ולמעשה מובילה לחורבנם של אלו שהייתה אמורה לשקמם.

אונר"א היא מוסד חולה, והיא צריכה הרכבה מחדש. המציאות המשתנה הביאה את אונר"א לנקודת רתיחה. עכשיו צריך להכות בברזל בעודו חם ולדאוג שהכסף של מדינות העולם ישמש לחינוך הדור הבא של פלסטינים לעתיד אחר, ולא למעגל של טרור, שחיתות ומוות בלתי נגמרים. 

הכותב הוא מנכ"ל מרכז בדין - לחקר מדיניות המזרח התיכון