אף שלעתים קשה לזכור זאת במציאות הישראלית המטורללת, הטלטלה הפוליטית איננה נחלתנו בלבד. כדי להבין את התהליכים הפנימיים בחברה הישראלית ובעם היהודי, חובה לבחון אותם בהקשר רחב יותר של תהליכים גלובליים. בהתחשב במציאות ארוכה של עם מפוזר לאורך אלפי שנים, אולי בדרך נס, הצליח העם היהודי לשמור ולשמר את דמותו וזהותו באמצעות רשת קשרים גלובלית ענפה, שדיברה את אותה השפה, התפללה לשוב לאותה ארץ, וקראה מאותו הספר.
והנה, דווקא מששבנו למולדת ההיסטורית, זכינו למימוש חזון וחלום, ובנינו את התשתית הפיזית לקיומה של ריבונות גיאוגרפית - האתגר מתבהר. המשימה טרם הושלמה, ועמה גדלה אחריות דורנו לבנות את התשתית הרעיונית ליצירת ריבונות מחשבתית שתבטיח את המשך קיומנו. במציאות שבה מחציתנו שבנו למולדת ההיסטורית שקמה מחדש ומחציתנו מפוזרים ברחבי העולם, עלינו למצוא את הדרך לשמר את רשת הקשרים, תוך התעלות מעל לפוליטיקה, לגיאוגרפיה ולזמן. התנגשות התהליכים שאנו נמצאים בעיצומם בתהליכים עולמיים מגבירה את המורכבות והדחיפות ביחס ישיר ועקיף לרעשי הרקע ברשתות וברחובות.
במדינות שבהן משגשג דור רביעי וחמישי שלא זכו להכיר סב וסבתא יהודים, וכפי שקורה בכל סיפור הגירה בין־דורי, הקשר לרשת "הישנה" מתרופף ומתנתק. באופן פרדוקסלי אם כי גם ברור, במקומות שבהם יהודים משגשגים משך דורות ארוכים, היציבות והמובן מאליו המתלווה אליה מצמצמים את הצורך והרצון להתחבר לזהות נפרדת. זה נכון בצפון אמריקה, וזה נכון גם בישראל. בין כל אלה טמונים האתגר וההזדמנות שלפתחנו, אם נבין ונפנים עד כמה אנו זקוקים אלה לאלה; אם נשכיל לזהות ולאבחן באופן כן ומדויק את נקודות התורפה והחיבורים הדרושים לשיקום הרשת, לחידוש הברית.
ברקע הדברים, מדאיג במיוחד לראות אחים ואחיות בשני המוקדים שבהם חיים מרבית היהודים, ישראל ואמריקה, המתייצבים נגד ישראל וממחזרים נרטיבים אנטי־יהודיים. יהודים המגדירים עצמם ליברלים אינם מעוניינים בייחוד זהותם הסותר הנחות יסוד אוניברסליות, במקביל לקטלוג של מחיקת "הבדלים" כאפליה. התהליך מתקדם יותר בצפון אמריקה, שבה מרבית היהודים תומכים במפלגות הדמוקרטיות/ליברליות שאימצו את רעיון ה"הִצְטָלְבִיוּת" (Intersectionality), שנטבע בשנות ה־90 ושהשפעתו טרם זכתה להכרה בישראל. מדובר ברעיון המנגנונים ה"מצטלבים" ומעמיקים אפליה מובנית על בסיס גזע, מגדר ומגזר.
תיאוריות שפותחו על אודות שוויון חברתי והפכו לחלק מתוכנית הלימודים מגיל צעיר מאוד מחלקות את העולם ל"מדכאים" ו"מדוכאים". לפיהן, היהודים נמצאים במחנה המדכאים, ומשכך אינם זכאים להגדרה עצמית, זהותית או גיאוגרפית. אימוץ דוקטרינה זו רחב ומקובל עד כדי הפיכתה למיינסטרים, והשפעותיה רבות ורב־ממדיות. יישור הקו עם רעיונות פרוגרסיביים מחייב אימוץ של הנחות יסוד רבות המזיקות עד כדי הצבת מטרות אזרחיות "עכשוויות" כמנוגדות לערכים ואינטרסים יהודיים, וביניהם מדינת ישראל.
שנות מאבק ועיסוק בזכויות אדם ומחקר של חופש הביטוי בקמפוסים אוניברסיטאיים חושפות קשר ישיר ועקיף בין התהליכים המתוארים למציאות אוניברסיטאית, שגם היא מושפעת מה"הצטלביות". הלגיטימציה לחוסר יכולת, רצון או נכונות לשמוע דעות מגוונות, ללמוד ממי שאיננו מסכימים עם דעותיו, לדרוש להסיר מילים או תכנים שעלולים ליצור תחושות לא נעימות - משאירה מאחור אדמה אקדמית חרוכה. גם אוניברסיטאות הפכו למקום שממש לא ברור מאליו שיש בו היגיון בריא, השכלה, חיפוש ידע או התחדשות תרבותית.
במציאות זו, הסיבות לאימוץ הנחות יסוד ואג'נדות פרוגרסיביות, גם על ידי יהודים, רבות מגוונות. הן כוללות את הרצון להשתייך, את התקווה ששיוך יוביל לביטחון, וגם את העובדה שיהודים אמריקאים רבים אינם מגדירים או רואים עצמם כדתיים. במציאות זו, מזיקה מאוד ראייתם את האידיאולוגיה של "צדק חברתי" כמהות הערכים היהודיים, בעוד שבפועל הם הפוכים ממש – בכך שהם מעצימים אנוכיות, מייצרים חוסר צדק ומשתמשים לרעה בכוח. בכך נחשפים גם חוסר הידע ואי־ההבנה של עקרונות היהדות.
ליצור את החיבורים
שיתוף הפעולה של יהודים עם האידיאולוגיות הללו מטריד. אובדן ביטחון עצמי מוסרי יהודי וליברלי, תוצאה של פוליטיקה אנטי־יהודית ואנטי־ליברלית, מעיד על תהליכי התדרדרות של החברה כולה. על כל יהודי שנכון לעמוד בפרץ, ישנם רבים שמסיבות שונות נמנעים מלעשות זאת. מוּנעים מהרצון להשתייך, תחת דגל "תיקון עולם" (ותוך השמטת חציו השני – "במלכות שדי"), כשערכים יהודיים נלקחו בשבי לשירות אג'נדות פרוגרסיביות.
לאימוץ חלקי של תפיסת עולם זו נזקים רבים, כולל ההשלכה הצדה של כל מה שמקשה או איננו תואם. מה שנהרס בשם האוניברסליזם הוא לב לבה של היהדות – שלפיה כולנו בהכרח שונים ונבדלים אלה מאלה, במקביל לכך שכולנו אף נבראנו בצלם אלוקים. בכך נשמטת הקרקע תחת מאפיין חיוני ביהדות, אשר יישומו האוניברסלי מבוסס על פרטיקולריזם ייחודי. במילותיו של הרב לורד זקס ז"ל, מי שגילם בדמותו והשכיל לחבר ולהתחבר לאוניברסלי מתוך זהותו הייחודית, דווקא חיובו של עם להיות שונה, מלמד על ההדר והחשיבות שבהבדל.
מעניין לציין שממקום מועצם וחזק, דווקא קהילות צפון אמריקה הן שהתייצבו בחזית מאבקי העבר - למען אסירי ציון בברית המועצות לשעבר, יהודי אתיופיה, ומאבקם של יהודים בכל מדינה שבה הם נרדפו, והכל כחלק מהובלת מאבקי זכויות האדם הגדולים של המאה הקודמת. כעת, מסתמן שהיוצרות התהפכו, אך דווקא במקום זה טמונה הזדמנות גדולה לחיבור, ליצירת שיח, תוך העצמת קולות שמסורתית נתפסו כ"חלשים" בהובלת מאבקי ההווה והעתיד, ויישור קו ליצירת מעמד שוויוני, המכיר בחשיבות ובהדר שבמגוון.
מנקודות אלה ועוד שכמותן צריך וניתן ליצור את החיבורים ולהעמיק את הקשרים. ההזדמנות והאחריות מוטלות במיוחד על ישראל בכובעה כמדינת לאום, בהובלת המוסדות והארגונים הלאומיים של העם היהודי שבנו תשתית שבכוחה לאחד, תוך התעלות מעל לפוליטיקה מדינתית וצורכי אנשים פרטיים. התחייבות לחיבור, לשימור ולחיזוק הקשרים ברשת שהיא סוד ויסוד המשך קיומנו כעם. זיהוי נקודות התורפה שבהן אידיאולוגיות אנטי־יהודיות בכסות ליברליות משגשגות ופורחות, וזיהוי נקודות החוזקה המאפשרות לחשוף ולהיאבק בהן לא רק יחד עם אחיותינו ואחינו היהודים, שמבינים שההגנה על ישראל הפכה לקרב האחרון נגד אויבי החופש, אלא גם עם כל מי שמזהה את ההכרח להשיב למסילה את עקרון ה"הצטלביות" שבראשיתו התייצבנו וצעדנו יחד במאבקי זכויות האזרח הגדולים בהיסטוריה.
כפי שהרב זקס ז"ל חזר והדגיש, בניגוד לאידיאולוגיות פוליטיות המבוססות על המדינה או על הפרט, היהדות מושתתת על ברית מוסרית המבוססת על צדק, אחריות וחסד. חובתנו, אל מול אתגרי העם היהודי ברחבי העולם, היא לחדש את הברית בינינו ולתבוע בחזרה את הערכים היהודיים של כולנו משבי התמיכה הבלתי נתפסת שאליו נלקחו – "נגד לבנים", "נגד המערב", "נגד המשטרה" או אפילו, בגסות נוראית, באמירת קדיש על מחבלי חמאס, ארגון טרור רצחני המחויב לרצח יהודים ולהשמדת מדינתם.
בנס הזה שהוא מדינת ישראל המתבגרת, במרוץ השליחים של תקומה ריבונית שטרם הושלמה ואל מול אתגרי השעה והדור, עלינו לעמוד באומץ ולהושיט ידינו לעבר כל בנות ובני עמנו, ללא הבדלי פוליטיקה, גיאוגרפיה, קהילה או בית כנסת – ולקרוא להם לחבר ולהתחבר כדי שנוכל להוביל ולהיות לעזר ולתועלת, גם במשפחת העמים.
הכותבת היא ח"כ לשעבר, יועצת מדיניות ואסטרטגיה ומועמדת לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית [email protected]