איפה הייתם?
אנחנו לא מאחלים לאף אדם להרגיש מה עובר על משפחה שיודעת שהמחבל שרצח את הילד, האח, הבעל, האבא או האמא שלהם, חי את החיים הטובים והמפנקים בבתי הכלא הביטחוניים. במשך שנים אנחנו, המשפחות השכולות מפורום "בוחרים בחיים" של נפגעי הטרור, זועקות, מפגינות ומגיעות לדיונים בכנסת העוסקים בתנאים של המחבלים בבתי הכלא. ואתם? ששש, שקט, כולם שותקים.
אנחנו יודעים מה מתרחש מעבר לחומות הכלא וכמה טובים התנאים שמקבלים המחבלים. ואנו רואים את המחבל שרצח את יקירנו, כחוש ועצוב אחרי כמה חודשי מעצר, מגיע לדיונים בבתי המשפט שמנמן עם חיוך אחרי שהתפנק בכלא. מדי פעם איזה סוהר אמיץ מספר משהו בעילום שם ושורף לנו המשפחות את הלב. גרועה מכך היא הידיעה שהכלא לא מהווה הרתעה כנגד הטרוריסט הבא, אלא הפך להיות חלק מחבילת ההטבות שמקבל מחבל לאחר שביצע פיגוע.
לאחר הרצח של בתנו שיר, באחת הפגישות הראשונות שלנו כהורים שכולים עם השר לביטחון הפנים דאז גלעד ארדן, העלינו את הנושא. ארדן ביטל אותנו בהינף יד. "אל תביאו לי סיפורים של איזה סוהר ממורמר שפיטרו, תביאו הוכחות". אתם מבינים את האבסורד הגדול? אנחנו, ההורים השכולים, צריכים לספק הוכחות?
אז התחלנו לחפש. ארגון "אם תרצו" איתר סוהרים, אך הם סירבו לדבר. דבורה גונן, אמו של דני שנרצח במעיין עין בובין, פנתה אליהם והצליחה לשכנע אותם לדבר בעילום שם, אבל גם הפרסומים האלה לא הצליחו להעיר אף אחד.
לאחרונה התפוצצה פרשת סרסור הסוהרות לאסירים ביטחוניים, אך הרבה לפני כן, בשנת 2018, פנה אלינו לירן לוי, שהיה כתב בערוץ 20. "יש חשש שסרסרו בסוהרות", אמר, וביקש שאדבר עם אחת מהן, מפני שהן לא מוכנות לשוחח איתו. לי זה נשמע הזוי, אך פניתי לאחת הסוהרות, חיילת, ילדה של כולנו. לאחר מאמצי שכנוע היא פתחה את הפה וסיפרה. היא מדברת ואני ובוכה, עד לאן הגענו. מבחינתנו זה קצה הקרחון של עמדות הכוח שהמחבלים הגיעו אליהן בבתי הכלא, ועד כמה המערכת מוכנה ללכת לקראתם במטרה לשמור על שקט.
הסיפור המטורף הזה, שכזכור עלה לאחרונה לכותרות, לא זכה בזמנו לחשיפה משמעותית וגווע בקול דממה דקה. אך בעקבות אותה חשיפה ובלחץ המשפחות השכולות, השר ארדן הקים ועדה לבדיקת תנאי המחבלים בכלא, אשר לצערנו מרבית מסקנותיה לא יושמו עד היום ואפילו לא הובאו לאישור הקבינט המדיני־ביטחוני.
נושא התנאים של המחבלים בכלא נמצא בדמן של המשפחות השכולות מפורום "בוחרים בחיים". איך אנחנו יכולים לישון בלילה בידיעה שהמחבל שרצח את היקר לנו נהנה וחי את החיים הטובים, ועוד על חשבון משלם המסים, בזמן שיקירנו טמון בקבר?
אנו מבקשים צדק. אנו מאמינים ששינוי תנאי הכליאה בבתי הכלא לתנאים מינימליים הוא הכרחי ליצירת הרתעה ולמניעת פיגועים. כשמחבל ישקול לבצע פיגוע, עליו לדעת שהוא יסבול בכלא, מה שימנע חלק מהפיגועים העתידיים.
לפני שבועות בודדים חשפנו לאחר תחקיר ארוך כי עמותות השייכות לרע"ם מעבירות כספים לחמאס, ושוב... ששש שקט. מדירים אותנו. בהמשך גם הפרשה הזו תתפוצץ והאם גם אז תאמרו "לא ראינו, לא ידענו"?
מירב והרצל חג'אג' הם הוריה של סגן שיר חג'אג' ז"ל, ופעילים בפורום "בוחרים בחיים"
[email protected]