בדור האחרון עוד לא קמה ממשלת שינוי אמיתית בארץ. ממשלה שתשבור את מבנה השוק הריכוזי והקטן פה, המאפשר למספר מצומצם של יצרנים ויבואנים לשלוט על נתח שוק עצום במשק הישראלי. עוד לא קמה הממשלה שתגן על הקטנים מפני הגדולים, ששולטים בענפי המזון, הפארם ובעצם במה לא.
לאוצר אכפת באמת רק מהמסים של האזרחים. כמה שיותר, יותר טוב. ישראל היא ניסיון כושל מתמשך של מודל קפיטליסטי מדי. המשק שלנו קטן, הוא מאפשר לחזקים לשרוד על חשבון החלשים ולבלוע אותם. מעט מאוד בעלי הון מחזיקים ביותר מדי מהעושר בישראל וגם בפוליטיקאים, באמצעות לוביסטים וקשרים כשרים יותר ופחות.
לא כולם עובדים בישראל בהייטק או בפיננסים, אפילו לא 10% מהשכירים. לא כולם חוסים בצלם המגונן של הוועדים החזקים אבל העובדים הפריבילגים במשק חיים בבועה. הם ושכבת הניהול השבעה של החברות העשירות הם פרומיל מהחברה הישראלית, שרוב העובדים בה הם אנשים שעובדים קשה מאוד בשביל מעט מדי.
הגיע הזמן שממשלת שינוי אמיתית תקום. ממשלה שחפה מקבוצות לחץ ומשרתת את הציבור כולו. הגיע הזמן שלממשלה יהיה את האומץ הציבורי לשבור את המעגל המרושע הזה. היום אין פוליטיקאי בישראל שלא משרת איזושהי קבוצת לחץ, וכולנו מפסידים בגדול.
המחאה החברתית שקמה בישראל לפני כעשור הייתה צריכה המשך עוצמתי וארוך הרבה יותר, אבל לציבור הישראלי אין את הפריבילגיה לצאת לרחובות. הוא צריך לעבוד. העשירים ימשיכו להתעשר, ממשלות ימשיכו להתחלף ויוקר המחיה ימשיך לעלות. עם של פראיירים.