מיקה (13), הבת של מח״ט נח״ל אל"ם אורן שמחה, כותבת לאבא:
שמי מיקה ואבא שלי בצבא מהיום שנולדתי. תמיד התגאתי שאבא שלי משרת את המדינה. אני יודעת שגם אם הוא לא בבית הוא שומר עליי מרחוק. אני זוכרת שכשהייתי בכיתה ב׳ הייתי בוכה כי חיכיתי שאבא יחזור מהצבא.
בכל פעם כשאני שומעת בטלוויזיה על אירוע שקרה שקשור לצבא, אני מתפללת שזה לא אבא שלי. אבא שלי, שלא כמו שאר האבות, לא ישן כל יום בבית, ולפעמים גם לא מגיע בסופי השבוע.
זכורה לי היטב פעם אחת שאבא לא יכול היה להגיע ליום הולדת שלי. שאלתי את אמא שלי, למה אבא לא יכול להיות כמו כל שאר האבות? ואמא חיבקה אותי וענתה שאבא עושה תפקיד חשוב - הוא שומר על המדינה שלנו.
אבא, זו הזדמנות לומר לך עד כמה אני מעריכה את כל מה שאתה עושה למען מדינת ישראל. גם אם אנחנו נפגשים מעט, אני תמיד חושבת עליך ומדמיינת שאתה פה איתי.
שמעתי את השיח לאחרונה סביב התנאים שאנשי הקבע מקבלים, ואתה ביניהם. אני חושבת שאנשים לא יודעים ומתארים לעצמם כמה זה קשה כשאתה לא בבית. אולי זה רק כי אני הבת שלך, אבל אני חושבת שמגיע לך הכל.
אוהבת אותך מאוד, בתך מיקה ❤️