קטונתי מלהבין מה מביא מאות אלפים ליגון אקסטטי בהלוויה של רב, גדול בתורה ככל שיהיה. ייתכן שאקסטזה קולקטיבית היא עניין חשוב בקהילות מסוימות כמו חרדים או אוהדי כדורגל, ואני מצר על אובדנם של הראשונים כשאחד משלהם נפטר, ושמח בשמחתם של האחרונים כשקבוצתם מנצחת. העניין הוא הפוליטיזציה של האקסטזה הקולקטיבית החרדית ככלי לניצחון הקבוצה שלהם.
עיתונאים מקורבים הציגו את מות הרב חיים קנייבסקי כשבר עבור מי שהוא היה עבורם האיש שלהם במלכות שמיים פלוס ענווה, צניעות וחזרה רפטטיבית על כתבי הקודש. אני מניח שזה תיאור נכון, אלא שלא ניתן להימלט - שוב - מהאורח שבו עסקני הציבור החרדי מהוונים את אירועי ההלוויה למטבע פוליטי יחצני.
נדמה שגפני ושות' הפכו את ההלוויה להפגנה של שרירי המגזר כשהם מאותתים: אנחנו יודעים היכן נמצא הכפתור שמזיז גייסות. לא רק כנגד הממשלה של ליברמן, לפיד והחילונים, אלא גם כלפי המגזר הדתי כולו. מש"ס ועד חצרות החסידים, מהמתנחלים עד הכהניסטים, ובייחוד נגד הימין הדתי בממשלה הכולל את בנט ומתן כהנא, שדוחק אותם לכותל שלהם בענייני הרפורמה בגיור ומתערב בשליטת רבניהם במועצות הדתיות.
אלא שאי אפשר לשכוח את תרומתם של החרדים לממשלה הקודמת. כפסע היה אז עד הידרדרות ישראל לדיקטטורה מונהגת בידי הליכוד, כהניסטים, ש"ס והחרדים. שלא לדבר על האורח שבו חרדים מכסים על תועבות מבית, בייחוד בענייני מגדר.
פרופ' יואל כהן, פרופסור אמריטוס בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, פרסם מחקר בנושא סיקור תקשורתי של פגיעות מיניות שביצעו רבנים. מתברר כי רוב הרבנים החרדים מתנגדים לפרסום בתקשורת המגזרית של דיווחים על פגיעות מיניות של רבנים.
עד כדי כך שלטת דיקטטורת הרבנים ועסקניהם שהרב דב הלברטל, מרצה למשפט עברי ומי שהיה בעבר ראש לשכת הרב הראשי לישראל, כתב במאמר ב"הארץ": "הפוליטיקה משחיתה את הדת. החיבור בין הפוליטיקה לדת הוא מעגל חוזר של פגיעה מוסרית ושנאת אחים. הממסד הדתי משחית את מרקם המדינה והמדינה משחיתה את רקמת הדת, וחוזר חלילה. הפתרון היחיד הבא בחשבון, לטובת הדת ולטובת המדינה, הוא לאמץ את הסעיף הראשון בחוקה האמריקאית, הקובע הפרדת דת ומדינה"…
"איני סבור שיש אדם שחייב לממן את אמונתי. אין זה מוסרי שהציבור החילוני יממן את האברכים, או את הילודה הברוכה בקרב החרדים. אין דבר מקומם יותר מתופעה של קבלת סכום נדיב מידה של החברה החילונית, ויריקה בפניה. הציבור החרדי מתקומם נגד ערכי הציבור החילוני - הציונות, היצירה, הגיוס לצבא, השוויון בין המינים ועוד. עם זאת, אין לו היסוסים כלשהם בבואו לדרוש ולקבל מימון - שיעודד התגרות נוספת. הבה נהיה כנים. אין שום הצדקה שהציבור החילוני יממן את הבזים לערכיו". כל מילה.