יום למחרת טביעת ספינת הדגל של הצי הרוסי בים השחור בשבוע שעבר, וויליאם ג'יי ברנס, ראש ה־CIA שכיהן בעבר כשגריר ארה"ב ברוסיה ומכיר מקרוב את הנשיא ולדימיר פוטין, הזהיר במפורש כי המצב הנפיץ באוקראינה עלול לדרבן את ראש הקרמלין להשתמש בנשק גרעיני טקטי.
אומנם אין אינדיקציות לשימוש רוסי בנשק זה עד כה, חרף איומיו התכופים של פוטין מאז הפלישה לאוקראינה, אך אין בכך ערובה להמשך. ההפך הוא הנכון. טביעתה או הטבעתה של ספינת המלחמה הרוסית בידי טילים שנורו מאוקראינה מהווה פגיעה משמעותית בסמל שלטון מהותי ומצטרפת לשורת כשלים וחולשות של הצבא הרוסי שנחשפו לאחרונה.
אלה, בתורם, דוחקים את פוטין צעד נוסף אל הפינה ומקרבים אותו לנקוט אמצעי קיצון הרי גורל, תוך הפרת טאבו בינלאומי שהחזיק מעמד מאז הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי ב־1945. בתוך כך, ראש ה־CIA חזר והתריע פומבית כי על ארה"ב להיערך לאפשרות ממשית של הסלמה ביטחונית. ככל שהמלחמה מתמשכת ופוטין מתקשה ליצור תמונת ניצחון, כך גובר הסיכון לשימוש בנשק יום הדין.
העובדות מדברות בעד עצמן. על פי הערכות גופי מחקר מובילים, מאז תחילת כהונתו של פוטין בשנת 2000, הצבא הרוסי עבר טרנספורמציה עצומה תוך גידול ניכר בכל קנה מידה. כשלנגד עיניו ניצב בניין הכוח של הצבא הרוסי, הנחשב כיום לכוח הדומיננטי באירופה ולצבא השלישי בחוזקו וגודלו בעולם, גדל תקציב הביטחון בהדרגה במהלך השנים, והוא מהווה כיום 4.1% מהתמ"ג של רוסיה. זאת לעומת תקציב ממוצע של מדינות מערב אירופה, העומד על 2.4% בלבד מהתמ"ג, ותקציבו של הממשל האמריקאי, העומד על 3.7%.
מעבר לכך, מאגר הכוחות הצבאיים הגדול בעולם נמצא כיום ברוסיה, והוא כולל טנקים, ארטילריה, כלי רכב משוריינים ומשגרי רקטות, כשיש לה עדיפות מספרית על פני סין מבחינת כלי טיס צבאיים, וכן על פני ארה"ב מבחינת ספינות מלחמה. אם לא די בכך, הרי שרוסיה שדרגה משמעותית את יכולותיה הטכנולוגיות, הכוללות בין היתר סייבר התקפי, המשמש כלי רב־עוצמה לפגיעה בתשתיות קריטיות ולערעור תהליכים דמוקרטיים של מדינות המערב.
בנוסף, פוטין אחראי לקידום ולשדרוג יכולותיה הצבאיות הלא קונבנציונליות של רוסיה, הכוללות בין השאר החזקה של יותר מ־6,000 ראשי נפץ גרעיניים, וכל זאת על רקע העובדה שרוסיה מחזיקה כיום במצבור הנשק הגרעיני הגדול בעולם הנאמד ב־47% מהארסנל הגלובלי.
מדיניות רצחנית
עוד קודם לפלישת רוסיה לאוקראינה, אנשי צבא ומודיעין לצד מומחי גרעין במערב הבחינו בשינוי שחל בדפוסי הפעולה שאותם נוקט הצבא הרוסי. מצדו של פוטין, שהגה ותכנן מראש תוכנית צבאית סדורה לכיבוש אוקראינה תוך שהוא חוזר ומזהיר את ארה"ב ומדינות נאט"ו לבל יעזו להתערב, המעבר ממצב של לוחמה קונבנציונלית ללוחמה גרעינית מלווה ברטוריקה לוחמנית לצד איומים תכופים של שימוש בנשק יום הדין.
איומים אלה, שהושמעו לרוב בהקשר של הצטרפות מדינות אירופה נוספות לברית נאט"ו, מושמעים ביתר שאת ובנימה תוקפנית יותר מאז הפלישה ב־24 בפברואר. לכן, ייתכן כי דווקא בשל כך ועל רקע הצהרותיהן של פינלנד ושוודיה בדבר נכונותן להצטרף לנאט"ו, הרודן האכזר ממוסקבה לא יהסס להציב נשק גרעיני באזור הבלטי ואף להשתמש בנשק גרעיני טקטי, זעיר ומדויק (המוצב בבלארוס החל מדצמבר 2021), או בטילי שיוט על־קוליים, ולו כדי להציג הישגים צבאיים משמעותיים בשטח ולהציל מעט מהגאווה, האגו והכבוד הרוסי שנרמסו.
על אף הביקורת הקשה והחרפת הסנקציות נגד ממשל מוסקבה, המאבק באוקראינה אינו מראה סימני בלימה מצד מכונת המלחמה הרוסית. כשפוטין נמצא בלחץ עצום, הוא מסוכן אף יותר, וכשצבא רוסיה, שסבל מכשלים לוגיסטיים לצד אבידות כבדות, ממשיך להפגיז ללא הבחנה את חבל דונבאס שבמזרח המדינה, הקונפליקט הולך ומידרדר.
לאחר סדרת איומים בשימוש בנשק לא קונבנציונלי, לצד אזהרות בעניין נסיגת רוסיה מהסכם בינלאומי להפחתת השימוש בנשק אסטרטגי (יוני 2021), ראש הקרמלין איננו מהסס לשגר מסרים לתקשורת שלפיהם אין עוד לרוסיה צורך ביחסים דיפלומטיים עם ארה"ב ובנות בריתה. בין שהמדיניות התקיפה שאותה הוא נוקט נובעת מעמדת חולשה וייאוש, ובין שמדובר בעמדה אסרטיבית, כוחנית ונטולת מגבלות נורמטיביות – אין ספק כי מדובר ברודן אכזר, נחוש וקר מזג, הפועל כמי שאין לו מה להפסיד. חמור מזה, הוא נוהג כמי שמוכן להתאבד ואף ללכת על חבל דק כדי להשיג בכל מחיר את מטרותיו.
וכך, בזמן שארסנל גרעיני עצום מהווה בעבורו מקור עוצמה, במיוחד כשמנגד אין שום כוח צבאי או מדיני שיבלום אותו, המדיניות המפלצתית שאותה פוטין נוקט באוקראינה היא רק תחנה בדרכה של הרכבת הדוהרת אל הגיהינום. דרך מסוכנת זו היא מדרון חלקלק העלול להוביל במהירות לשימוש נרחב יותר בנשק גרעיני, באופן שיאפשר לפוטין לא רק לממש את איומיו, אלא גם להמשיך לבצע באין מפריע טבח מחריד תוך מחיקת ערים, כפרים ומחוזות שלמים באוקראינה.
רף חדש וקטלני
נכונותו של פוטין להשתמש בנשק גרעיני ובכך "לשבור את הכלים", מעוררת חששות כבדים, בעיקר נוכח הסכנה הריאלית הטמונה בהרחבת השימוש בנשק אסטרטגי ופוטנציאל הנזק הקטסטרופלי שלו. בתוך כך, המשך המלחמה באוקראינה, שגרמה עד כה לתנודתיות גבוהה ולטלטלה רצינית בשווקים הפיננסיים, הוביל להקטנת תחזית צמיחת התמ"ג העולמי של הבנק העולמי (מ־4.1% ל־3.2%), וכן לצמצום תחזית הצמיחה הגלובלית של קרן המטבע העולמית, שתעמוד על 3.6% בלבד לשנת 2022.
עליית מחירי החיטה, התירס וסחורות חקלאיות נוספות המיוצאות מאוקראינה ומרוסיה, מובילה לא רק לשיבושים בשרשראות האספקה ולעלויות שינוע גבוהות, אלא גם לעליית מחירים ולהתפשטות חוסר ביטחון תזונתי ברחבי העולם. בנוסף, תנודתיות בשוקי המניות, הסחורות והשירותים בשוק האנרגיה העולמי, לצד עלייה במחירי הזהב ומתכות אחרות, מובילות להתגברות האינפלציה. עלייה זו מדרבנת משקיעים בסקטורים השונים (כגון ביטחון ותשתיות) לייצר מאגרי הון בשל הזינוק ברמות הסיכון.
חשוב להבין כי המתיחות הגואה לצד חוסר הוודאות העצומה עלולים להוביל לירידה משמעותית במסחר ובהיקף הפעילות הכלכלית העולמית. אין ספק כי ירידה זו, בנוסף להשפעה השלילית על הכלכלה הרוסית בשל הסנקציות המוטלות עליה, עלולות להוביל להחרפת מעגל הקסמים שבו העולם נתון כעת. לפיכך הסטטוס־קוו השברירי הקיים באירופה ימשיך להידרדר, מה שיפגע ביציבות הכלכלית והביטחונית בזירה הבינלאומית.
לכן, הגיע הזמן להבין כי אנו נמצאים בנקודת אל־חזור, וכי על ארה"ב ומדינות נאט"ו להתעורר כעת, לקחת אחריות לאלתר ולעצור באופן מיידי את פוטין, לפני שיהיה מאוחר מדי. מבחינתו, ככל שהמלחמה נמשכת, כך גובר הסיכוי לשימוש בנשק יום הדין, שיאפשר לו ליצור תמונת ניצחון הולמת שתסיים את המערכה באוקראינה.
חמור מזה, גם אם המלחמה תסתיים בקרוב, הפרת הטאבו הבינלאומי בנוגע לאי־שימוש בנשק גרעיני מציבה רף אלימות מאוד גבוה, המהווה דוגמה מסוכנת למנהיגים אלימים נוספים, העלולים ללכת בדרכו. אין ספק אפוא כי המלחמה באוקראינה מגדירה רף חדש נועז, מסוכן וקטלני בתפיסת המערכה הצבאית.
הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, טרור עולמי ומשברים בינלאומיים