בימים אלה עומדת מדינת ישראל, בצעד היסטורי, להצטרף לאמנת איסטנבול, אמנת מועצת אירופה למניעה ומאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה. ההצטרפות לאמנה, הנחשבת למתקדמת ביותר בתחום זה, תהיה שלב חשוב בדרך למיגור תופעת האלימות במשפחה.
לצערנו, בימים האחרונים אנו עדים לקולות הולכים וגוברים מצד פוליטיקאים וארגונים שמרנים המבקשים למנוע את ההצטרפות של מדינת ישראל לאמנה, תוך שימוש בטיעונים שבינם לבין האמנה ומטרותיה אין דבר. בין היתר, הם טוענים כי יש באמנה כדי לאיים על זהותה היהודית של מדינת ישראל, לאפשר כניסה של מיליוני פליטים למדינה, להכניס גורמים עוינים ואף אנטישמים למערכת החינוך ולאפשר התערבות של מועצת אירופה בתא המשפחתי בישראל.
לדברים מופרכים אלה אין זכר באמנת איסטנבול, אשר למעשה כוללת כלים שונים לטיפול באלימות במישורים של מניעה, אכיפה והגנה על הנפגעות והנפגעים. האמנה קוראת לשיתוף פעולה הדוק ומתואם בין גורמים רבים שצריכים לשלב ידיים כדי להביא למיגור האלימות כלפי נשים והאלימות במשפחה – רשויות המדינה, המגזר הפרטי, התקשורת וארגוני החברה האזרחית. ההנחה היא כי רק גישה הוליסטית כזו תוכל לתת מענה לתופעת האלימות שמתרחשת מדי יום בחייהם של נשים וילדים רבים, גם במדינת ישראל.
אם כך, מה מאיים על אותם גורמים שמרנים המתנגדים להצטרפות לאמנת איסטנבול? אולי זה הקישור שהיא יוצרת בין ביעור האלימות נגד נשים והאלימות במשפחה, לבין ביעור האפליה וקידום השוויון המהותי בין גברים ונשים. האמנה מתייחסת לכך שכדי לבער את האלימות, יש לפעול גם להעצמת נשים ולחינוך נגד דעות קדומות ומנהגים המבוססים על רעיון נחיתות האישה או על תפקידים סטריאוטיפים לנשים וגברים. האם זה הרעיון שמפחיד את מתנגדי הצטרפות ישראל לאמנה?
אנחנו בעמותת "רוח נשית", המסייעת לנשים נפגעות אלימות להגיע לעצמאות כלכלית, פוגשות מדי יום נשים נפגעות אלימות על כל סוגיה וגווניה (אלימות פיזית, רגשית, נפשית וכלכלית). אנו רואות בהצטרפותה של ישראל לאמנה הזדמנות להרחיב את ארגז הכלים לטיפול בתופעה קשה זו. כעמותה המתמקדת בהיבטים הכלכליים של אלימות כלפי נשים,
אנו רואות חשיבות מיוחדת בסעיפי האמנה העוסקים בהעצמה כלכלית של נשים נפגעות אלימות, ובהכרה בכך שגם אלימות כלכלית היא אלימות שיש לפעול נגדה. היבטים אלה של האמנה תואמים את העשייה היומיומית שלנו, הכוללת שיקום כלכלי תעסוקתי של נשים המנסות לצאת ממעגל האלימות, מתוך הבנה שתלות כלכלית עלולה להחזיר אותן חזרה לתוך חייהן הקודמים.
במסגרת עבודתנו, אנו נתקלות גם בהשלכות הקשות של אלימות כלכלית במערכת יחסים זוגית. אנשים רבים, כאשר נשאלים, מזהים אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה רק כאלימות פיזית ומינית. לעומת זאת, אין מספיק מודעות לאלימות כלכלית. הצטרפות מדינת ישראל לאמנת איסטנבול, המתייחסת גם לאלימות כלכלית, תסייע למקבלי ההחלטות לקדם מענים ראויים וצודקים, חקיקתיים ואחרים, לתופעת האלימות הכלכלית – מענים שבלעדיהם הטיפול בתופעת האלימות במשפחה אינו שלם.
יתרה מזו, אחת הדרכים החשובות למניעת אלימות כלכלית היא חינוך, מגיל צעיר, לכך שגם נשים וגם גברים צריכים להיות עצמאים כלכלית, לדעת להתנהל עם כסף ולהיות בעלי כגישה למידע פיננסי. חינוך כזה יפעל כנגד דעות קדומות בנוגע לנשים וכסף, דעות שעדיין קיימות גם בחברה שלנו. הקריאה של אמנת איסטנבול לחינוך נגד סטראוטיפיים מגדריים היא חשובה מאד גם מבחינה זו.
לאחר מאמצים של שנים, של גורמים בחברה האזרחית (ובראשם מרכז רקמן) ושל גורמים בממשלה אנחנו נמצאים היום במרחק נגיעה מצירופה של מדינת ישראל לשורה ארוכה של מדינות שמבקשות להיות מרחב בטוח ושוויוני יותר. אנחנו שבות וקוראות לשרי הממשלה, ובראשם שר המשפטים, גדעון סער, ושר החוץ, יאיר לפיד, להשלים את המהלך, ולא ליסוג בפני גורמים קיצוניים.
עו"ד הדס צמח סננס היא עו"ד במחלקת שינוי מדיניות וחקיקה בעמותת "רוח נשית" 072-250-7770
https://www.ruach-nashit.org.il